האדרא זוטא · פרק כט

בְּפַלְגוּתָא דְּשַׂעְרֵי, מִתְאַחֲדָא חַד אוֹרְחָא, בְּאָרְחָא דְּעַתִּיק יוֹמִין, וּמִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ כָּל אוֹרְחוֹי דְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, (ואתמנן עלייהו) כָּל מָארֵיהוֹן דִּיבָבָא וִילָלָא תַּלְיָין בְּכָל קוֹצָא וְקוֹצָא, וְאִינּוּן מַפְרִשִׁין רִשְׁתָּא לְחַיָיבַיָא, דְּלָא יַדְעִין אִינּוּן אָרְחִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ד׳:י״ט) דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה. וְכָל אִלֵּין תַּלְיָין בְּקוֹצִין תַּקִּיפִין, וּבְגִין כָּךְ כֻּלְּהוּ תַּקִּיפִין. וְאוֹקִימְנָא בְּאִינּוּן שְׁעִיעָן אִתְאַחֲדָן מָארֵיהוֹן דְּמַתְקְלָא, (ס"א דרחימותא) דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ה:י׳) כָּל אָרְחוֹת יְיָ' חֶסֶד וֶאֱמֶת. וְכָל כַּךְ, בְּגִין דְּמַשְׁכִין מִמּוֹחִין סְתִימִין דִּרְהִיטֵי דְּמוֹחָא.