האדרא זוטא · פרק יב

חוֹטָמָא, בְּהַאי חוֹטָמָא, בְּנוּקְבָּא דְּפַרְדַּשְׁקָא דְּבֵיהּ, נָשִׁיב רוּחָא דְּחַיֵּי לִזְעֵיר אַפִּין. וּבְהַאי חוֹטָמָא, בְּנוּקְבָּא דְּפַרְדַּשְׁקָא, תַּלְיָיא ה', לְקַיְּימָא ה' אַחֲרָא דִּלְתַתָּא. וְדָא רוּחָא נָפִיק מִמּוֹחָא סְתִימָאָה, וְאִקְרֵי רוּחָא דְּחַיֵּי. וּבְהַאי רוּחָא, זְמִינִין לְמִנְדַּע חָכְמְתָא, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. דִּכְתִּיב, (ישעיהו י״א:ב׳) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה וְגוֹ'. הַאי חוֹטָמָא, חַיִּין מִכָּל סִטְרִין, חֵדוּ שְׁלֵימָא. נַחַת רוּחַ. אַסְוָותָא. בְּחוֹטָמָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין (כמה דאוקימנא) כְּתִיב, (שמואל ב כ״ב:ט׳) עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְגוֹ'. וְהָכָא כְּתִיב (ישעיהו מ״ח:ט׳) וּתְהִלָּתִי אֶחטָם לָךְ.

וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, דְּבֵי רַב יֵיבָא סָבָא, אוֹקִים, ה' בְּפוּמָא, וְהָכָא לָא מִתְקַיְּימָא הָכִי, וְלָא אִצְטָרְפָא (ס"א אצטריכנא), אַף עַל גַּב דִּבְחַד סַלְּקָא, אֶלָּא בְּהֵ' דִּינָא תַּלְיָא, וְדִינָא בְּחוֹטָמָא תַּלְיָא, דִּכְתִּיב עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל. עִקָּרָא דְּרוּגְזָא בְּחוֹטָמָא תַּלְיָא.