האדרא זוטא · פרק כא

מַאי יְרוּתָא דָּא. אַחֲסַנְתָּא דַּאֲבוֹי וְאִימֵּיהּ, וּתְרֵין עִטְרִין דַּהֲווֹ גְּנִיזִין בְּגַוַּויְיהוּ, וְאַחֲסִינוּ לְבֵן דָּא. מִסִּטְרָא דַּאֲבוֹי, הֲוָה גָּנִיז בְּגַוֵויהּ חַד עִטְרָא, דְּאִקְרֵי חֶסֶד. וּמִסִּטְרָא דְּאִימָּא, חַד עִטְרָא דְּאִקְרֵי גְּבוּרָה. וְכֻלְּהוּ מִתְעַטְּרִין בְּרֵישֵׁיהּ, וְאָחִיד לוֹן. וְכַד נַהֲרִין אִלֵּין אָב וָאֵם עָלֵיהּ, כֻּלְּהוּ אִקְרוּן תְּפִילִּין דְּרֵישָׁא. וְכֹלָּא נָטִיל בֵּן דָּא, וְיָרִית כֹּלָּא, וְאִתְפְּשַּׁט בְּכָל גּוּפָא. וְהַאי בֵּן יָהִיב לִבְרַתָּא. וּבְרַתָּא מִנֵּיהּ אִתְּזָן. וְעַל כָּל פָּנִים מִכָּאן, בְּרָא יָרִית וְלָא בְּרַתָּא. בְּרָא יָרִית לַאֲבוּי וּלְאִמֵּיהּ וְלָא בְּרַתָּא. וּמִנֵּיהּ אִתְּזָן בְּרַתָּא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (דניאל ד׳:ט׳) וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵיהּ. (ואי תימא כל האי והאי אקרון צדיק וצדק בחד אינון וחד כלא).

הָנֵי אָב וָאֵם, כְּלִילָן וּמִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא. וְאָב טָמִיר יַתִּיר. וְכֹלָּא אָחִיד מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְתַלְיָא מִמַּזָּלָא קַדִּישָׁא, יָקִירוּ (יקירא) דְּכָל יַקִירִין. וְאִלֵּין אָב וָאֵם, מְתַקְּנִין בֵּיתָא, כְּמָה דַּאֲמֵינָא דִּכְתִּיב, (משלי כ״ד:ג׳-ד׳) בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. וּכְתִיב (משלי כ״ב:י״ח) כִּי נָעִים כִּי תִּשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ. (הני כללא דכלא, כמה דאמינא ותליין ממזלא קדישא יקירא).

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּאִדָּרָא לָא גָּלֵינָא כֹּלָּא. וְכָל הָנֵי מִלִּין, טְמִירִין בְּלִבָּאי הֲווֹ עַד הַשְׁתָּא, וּבָעֵינָא לְאַטְמְרָא לוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, מִשּׁוּם דְּתַמָּן שְׁאֶלְתָּא שָׁאִיל לָנָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ישעיהו ל״ג:ו׳) וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּךָ חוֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמָה וָדָעַת וְגוֹ', וְחָכְמָה בַּעְיָין מִינִי, וְהַשְׁתָּא רְעוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי, הָא בְּלָא כִּסּוּפָא אִיעוּל קַמֵּי פַּלְטְרוֹי.