ספר הזוהר · ספר הזוהר · האדרא זוטא

האדרא זוטא · פרק יז

139 מילים · כ-1 דק׳ קריאה

הַאי חָכְמְתָא אִקְרֵי עֵדֶן, וְהַאי עֵדֶן אִתְמְשַׁךְ מֵעֵדֶן עִלָּאָה, סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין. וּמֵהַאי עֵדֶן, אִקְרֵי שֵׁירוּתָא. דִּבְעַתִּיקָא לָא אִקְרֵי, וְלָא הֲוֵי שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא. וּבְגִין דְּלָא הֲוֵי בֵּיהּ שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לָא אִקְרֵי אַתָּה. בְּגִין דְּאִתְכַּסְיָיא וְלָא אִתְגַּלְיָיא. וְאִקְרֵי הוּא. וּמֵאֲתָר דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח אִקְרֵי אַתָּה, וְאִקְרֵי אָב. דִּכְתִּיב, (ישעיהו ס״ג:ט״ז) כִּי אַתָּה אָבִינוּ.

בְּאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב יֵיבָא סָבָא, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, זְעֵיר אַנְפִּין אִקְרֵי אַתָּה. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִתְכַּסְיָיא, אִקְרֵי הוּא. וְשַׁפִּיר. וְהַשְׁתָּא קָרֵינָן בַּאֲתָר דָּא דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח, אַתָּה. אַף עַל גַּב דְּאִתְכַּסְיָיא, מִנֵּיהּ הֲוֵי שֵׁירוּתָא, וְאִקְרֵי אָב. וְהוּא אָב לַאֲבָהָן. וְהַאי אָב נָפִיק מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב (איוב כ״ח:י״ב) וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא. וּבְגִין כָּךְ לָא אִשְׁתְּמוֹדַע.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (איוב כ״ח:כ״ג) אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ, דַּרְכָּהּ מַמָּשׁ. אֲבָל וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ, מְקוֹמָהּ מַמָּשׁ. וְכָּל שֶׁכֵּן דַּרְכָּהּ. (מקומה ממש. ולא דרכה. מקומה ממש. וכל שכן דרכה.) וְכָּל שֶׁכֵּן הַהוּא חָכְמָה דִּסְתִּימָא בֵּיהּ בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא.

עוד בהאדרא זוטא