סימן תקיח
אמתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך כגון קטן ולולב וספר תורה וכלים: הגה הצריכים לו קצת או שמתיירא שלא יגנובו או שאר פסידא [הגהות סמ"ק ור' ירוחם] אבל אבנים וכיוצא בהן אסור: הגה ומותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא (תוס' ור' ירוחם) ואם הניח עירוב מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי אע"פ שאינן לצורך היום כלל [ר"ן פ"ב דביצה]:
באסור לישראל להוציא שום דבר בי"ט לצורך עכו"ם: הגה אבל מותר לשלוח לו ע"י עכו"ם כגון שצריך להחזיר משכון לעכו"ם אלם וכדומה לזה [מרדכי ספ"ק דביצה וב"י בשם תוספות פרק קמא דכתובות:
גלקח עץ שאינו מיוחד לשפוד וצלה בו בשר אסור לטלטלו אח"כ שאינו כלי אלא שומטו ומניחו בקרן זויות כדי שלא יזוקו בו אפי'אין עליו בשר כלל: הגה ולצורך אוכל נפש מותר לטלטל הכל אפי' מוקצה [רמב"ם פ"א ומרדכי ר"פ בכל מערבין]:
דמותר לטלטל סולם של שובך משובך לשובך אפי' ברשות הרבים אבל סולם של עליה אסור בטלטול:
הלהוציא גרף של רעי ולהחזירו כדינו בשבת כך דינו בי"ט [וע"ל סימן ש"ח סעיף ל"ה]:
ובהמה שמתה בי"ט אם היתה מסוכנת מעי"ט הרי זה מחתכה לכלבים ואם לא היתה מסוכנ' אף ע"פ שהיתה חולה הרי זה מוקצה ולא יזיזנה ממקומה:
זמתחילין בערימו' התבן אם היא תיבנא סריא [פירוש סרוחה] ואית ביה קוצים שעומד להסק':
חנוטלים עצים הסמוכים לדפני הסוכה ומסיקין בהם: הגה והיא הדין אם זרק חבילות על הסכך דאינן בטילות לגבי הסכך אם דעתו להסיקן מותר ליטלן משם:
טבית שהוא מלא פירות מוכנים ונפחת נוטל ממקום הפחת: