סימן ז
דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים ובו ד' סעיפים
אכל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד: הגה היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים: (סמ"ג סי' כ"ז מ"ט):
בהטיל מים ולא שפשף אע"פ שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון:
גהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך ב"פ אשר יצר:
דאין שיעור להשתין מים כי אפילו לטפה אחת חייב לברך שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות: