סימן שצז

אכל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח חוץ מארבע אמותיו או מהמקום ששבת בו:

בקדש עליו היום בבקעה ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפי' פסיעו' (בינוניות) (טור) שהם תחום שבת:

גכשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וביום טוב אלא אלפי' אמה לכל רוח כך כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכ' חוץ לאלפים אמה של בעליה' ואם עירבו בעליה' לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח האחרת אפי' פסיעה אחת במקו' שאין הבעלי' יכולי' לילך: הגה ועיין לעיל סוף סימן ש"ה אם מותר למסור בהמה לעכו"ם במקום שיש לחוש שיוציאנה חוץ לתחום:

דהמוסר בהמתו לבנו הרי היא כרגלי האב:

המסרה לרועה אפי' נתנה לו בי"ט הרי הוא כרגלי הרועה ואם מסרה לשני רועים הרי הוא כרגלי בעליה מפני שלא קנה א' מהם:

ושור של פטם כרגלי מי שלקחו לשחטו ביו"ט וכן אם שחטו בעליו בי"ט ומכר בשרו כל א' מהלוקחי' מוליך מנתו למקום שהוא הולך:

זשור של רועה כרגלי אנשי אותה העיר:

חכלים המיוחדי' לא' מהאחי' שבבית הרי הם כרגליו ושאינם מיוחדי' אין יכולי' להוליכם אלא למקום שכולם יכולים לילך:

טשנים ששאלו חלוק זה לילך בו שחרית וזה לילך בו ערבית לא יוליכו אלא למקום ששניה' יכולים לילך ואם עירב זה לסוף אלפים למזרח וזה לסוף אלפים למערב לא יזיזוהו ממקומו:

יב' שלקחו בהמה בשותפות ושחטוה ביום טוב אע"פ שלקח כל א' מנתו הרי כל הבשר כרגלי שניהם אבל אם לקחו חבית של יין וחלקוה ביום טוב חלקו של כל א' מהם כרגליו:

יאהשואל כלי מחבירו מערב יום טוב אפי' לא לקחו עד הלילה הוא כרגלי השואל ואם שאלו ממנו ביום טוב אע"פ שדרכו לשאלו ממנו בכל יום טוב הרי הוא כרגלי המשאיל:

יבהאשה ששאלה מחברתה מים ומלח לעיסתה ותבלין לקדירתה בי"ט הרי העיסה ותבשיל כרגלי שתיהן:

יגלקח מחבירו בי"ט גחלת לא יוליכנה אלא כרגלי הנותן אבל אם הדליק נר או עץ משלהבת חבירו הרי הוא כרגלי זה שהדליק:

ידבור של יחיד הרי הוא כרגלי בעליו ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל הפקר כרגלי הממלא:

טונהרות המושכי' ומעיינו' הנובעים הרי הם כרגלי הממלא היו באים מחוץ לתחום לתוך התחום ממלאים מהם בשבת ואין צריך לומר ביום טוב:

טזמילא מים מבור של הפקר לצורך חבירו הרי הם כרגלי הממלא:

יזמי שהיו לו פירות מופקדים בעיר אחרת רחוקה ממנו ועירבו בני אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו שפירותיו כמוהו במה דברים אמורים כשייחד להם קרן זויות אבל אם לא ייחד להם הם כרגלי זה שהם מופקדים אצלו:

יחמי שזימן אצלו אורחים בי"ט לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה יכול לילך בו אא"כ זיכה להם מערב יו"ט ע"י אחר במנות אלו: