סימן רכה
אהרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ואחר י"ב חודש מברך מחיה מתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו:
במי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים אע"פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו: הגה יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך בא"י אמ"ה שפטרני מעונשו של זה (מהרי"ל בשם מרדכי ובר"ר פ' תולדות) וטוב לברך בלא שם ומלכות (דעת עצמו):
גהרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה: הגה ומי שבירך בשעת ראייה לא הפסיד (טור) ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפירי (תשובת רשב"א סי' ר"נ וכל בו) ואם לא בירך בראייה ראשונה יכול לברך בראייה שניה (אגור):
דאם בירך שהחיינו על שיריזא"ש כשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך שהחיינו: הגה והם כשני מיני גודגדניות כגון ווינקש"ל וקירש"ן וכל כיוצא בזה:
האם בירך שהחיינו על ענבים כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך:
ופרי שאינו מתחדש משנה לשנה אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו: הגה פרי שמתחדש ב"פ בשנה מברכין עליו שהחיינו (ב"י) אבל שאין לו זמן קבוע לגדולו אין מברכין עליו (ב"י בשם הר"ר מנוח) לכן אין מברכין שהחיינו על ירק חדש דעומד כל השנה בקרקע (מהרי"ל):
זאינו מברך שהחיינו על הבוסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים וכן בכל פרי אחר גמרו:
חהרואה כושי וגיחור דהיינו שהוא אדום הרבה והלווקן דהיינו שהוא לבן הרבה והקפח דהיינו שבטנו גדול ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת והננס והדרקונה דהיינו מי שהוא מלא יבלת ופתויי הראש שכל שערותיו דבוקות זה בזה ואת הפיל ואת הקוף מברך בא"י אמ"ה משנה הבריות:
טהרואה את החיגר ואת הקטע ואת הסומא ומוכה שחין והבהקנין והוא מי שמנומר בנקודות דקות אם הם ממעי אמם מברך משנה הבריות ואם נשתנה אח"כ מברך דיין האמת ויש מי שאומר דדוקא על מי שמצטער עליו אבל על עכו"ם אינו מברך ואינו מברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עליו גדול מאוד: הגה וי"א משלשים יום לשלשים יום (טור):
יהרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עכו"ם או בהמה אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן היו נאים מהם: