סימן קנח

דיני נט"י לסעודה ובו יג סעיפים
395 מילים · כ-3 דק׳ קריאה

אכשיבא לאכול פת שמברכין עליו המוציא יטול ידיו אפי' אינו יודע להם שום טומאה ויברך על נטילת ידים אבל לפת שאין מברכין עליו המוציא כגון לחמניות (פירוש סטורט"י בלע"ז) דקות או פת הבאה בכסנין (פי' פת עשוי' עם צוקארו ושקדים ואגוזים) ואינו קובע סעודתו עליהם אין צריך נטילת ידים:

ביש מי שאומר שאם אינו אוכל אלא פחות מכביצה יטול ידיו ולא יברך:

גאם אוכל פחות מכזית יש מי שאומר שא"צ נטילה:

דאם אוכל דבר שטיבולו באחד משבעה משקין שסימנם י"ד שח"ט ד"מ [דהיינו יין דבש שמן חלב טל דם מים] ולא נתנגב ואפי' אין ידיו נוגעות במקום המשקה צריך נטילה בלא ברכה [ואפילו אינו מטבל רק ראש הירק או הפרי אפ"ה יטול בלא ברכה] [ב"י]:

ההנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח: הגה ודוקא שנוטלן בתורת חיוב אבל אם נטלן משום נקיות שלא היו ידיו נקיות מותר: [הגהות סמ"ק] ובשר צלי יש מי שנראה מדבריו אף על פי שהמוהל טופח עליו דינו כפירות ותבשיל מחטים והם נגובים דינו כפירות:

והשותה אין צריך ליטול אפי' ידו אחת [וע"ל סי' ק"ע]:

זנטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה ואחר כך רוצה לאכול לחם יש מי שנראה מדבריו שאין אותה נטילה עולה לו וא"צ לומר אם נטל ידיו שלא לאכול ואח"כ נמלך ואכל: הגה ואם לא הסיח דעתו יטול בלא ברכה [ד"ע] אם נגע באכילתו במקומות המטונפים בגופו יחזור ויטול ידיו [תשובת רשב"א סימן צ"ב וקצ"ג] ועיין לקמן סי' קס"ד: [כפול לקמן ושם נתבאר דצריך ג"כ לחזור ולברך]:

חמי שהיה במדבר או במקום סכנה ואין לו מים פטור מנטילת ידים:

טצריך ליזהר בנטילת ידים שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי ובא לידי עניות ונעקר מן העולם:

יאע"פ ששיעורם ברביעית [פירוש רביעית הלוג דהיינו שיעור ביצה וחצי] יוסיף ליטול בשפע דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבי לי מלא חפני טיבותא:

יאמברך קודם נטילה שכל המצות מברך עליה' עובר לעשייתן ונהגו שלא לברך עד אחר נטילה משום דפעמים שאין ידיו נקיות ומפני כך מברכין עליהם אחר ששפשף ידיו שכבר ידיו נקיות קודם שיטיל עליהם מים שניים: הגה גם יכול לברך עליהם קודם נגוב שגם הנגוב מן המצוה ומקרי עובר לעשייתן (טור ותו' ורא"ש פרק קמא דפסחים) [הגהות אשירי פרק קמא] ואם שכח לברך עד אחר נגוב מברך אח"כ:

יבוינגבם היטב קודם שיבצע שהאוכל בלי נגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא:

יגהמטביל ידיו יכול לאכול בלא נגוב וה"ה לנוטל ידיו בבת אחת ושופך עליהם רביעי' מים בבת אחת או שנטל ידו אחת ושפך עליה רביעית וכן שפך על חברתה:

עוד בשולחן ערוך — אורח חיים