סימן פג
אאסו' לקרות כנגד בית הכסא ישן אפי' פינו ממנו הצואה ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות אבל אם יש לו מחיצות אף ע"פ שיש בו צואה קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע:
בהזמינו לב"ה ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות כנגדו אבל לא בתוכו:
גאמר בית זה יהא לבית הכסא ואמר על בית אחר וגם זה דינם שוה. ואם אמר על השני ובית זה ולא אמר וגם זה הרי השני ספק אם הזמינו לכך אם לאו לפיכך אין קורין בו לכתחלה ואם קרא בו יצא:
דבית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק וכן המי רגלי' יורדין מיד לגומא כסתום דמי ומות' לקרות בו אם אין בו ריח רע וגם אין משתינין בו חוץ לגומא: הגה אבל אם משתינין בהם לפעמי' אסור להרהר בהם בד"ת כ"ש לקרות ק"ש [הגהות מיימוני]:
הבני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו מותר לקרות ק"ש כנגדו כיון שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב מכוסה תמיד בדף: [וכל מי שקורא במקום שאין קוראין חוזר וקורא. מיימוני פ"ג]: