פרק קמד – פרק קנא

1,933 מילים · כ-13 דק׳ קריאה

פרק קמד

אכְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְ וְהָיָה עֲדַיִן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַהוּסְט (שִׁעוּל, שַׁחֶפֶת), מִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאָז הָיָה נוֹסֵעַ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם לְטַיֵּל סָמוּךְ לָעִיר לִרְפוּאָה וּשְׁאָר כַּוָּנוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה.

בוְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז בְּדֶרֶךְ הַטִּיּוּל כַּמָּה תּוֹרוֹת וְכַמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. גַּם הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: "דַּע כְּשֶׁאֶחָד מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה" הַנֶּאֱמָר עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כד): "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְכוּ' (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"א) נֶאֱמַר גַּם־כֵּן אָז בְּעֵת שֶׁנָּסַעְנוּ עִמּוֹ לְטַיֵּל. וְעָמַדְנוּ בְּשָׂדֶה אֶחָד וְיָרַדְנוּ מֵהָעֲגָלָה וְהוּא הָיָה עֲדַיִן יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה וְעָמַדְנוּ סְבִיבוֹ.

גבְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ שְׁעַת הַמִּנְחָה וְהָיִינוּ רוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. אָז אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְהָעִנְיָן שָׁם: שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכוּ' נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם). וְאָמַר אַחַר־כָּךְ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים סְבִיבוֹ, הוּא רוֹאֶה כָּל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעוֹמְדִים שָׁם, כְּדֵי לַעֲלוֹת וְלִכְנֹס בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ (כְּפִי הַמְבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל).

דגַּם הַתּוֹרָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" עַל פָּסוּק "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ב) בְּסִימָן י"ב. וְהַתּוֹרָה עַל מַאֲמָר "מַאי טַעְמָא גַּמְלָא זוּטַר גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרָא אֲרוּכָא גְּנוּבְתֵהּ" (שַׁבָּת עו:) הַמַּתְחִיל: "אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת" (בְּסִימָן ט"ו), וְהַתּוֹרָה הַמַּתְחִיל: "הִקְשׁוּ: מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאֶחָד מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה" וְכוּ' (בְּסִימָן ט"ז). – כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ עַל הַדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת הַטִּיּוּל, וְעוֹד שְׁאָרֵי תּוֹרוֹת.

הוְכָל הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר עַל "בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ" (שָׁם) וְכָל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ אָז עַל הַדֶּרֶךְ, הַכֹּל מְקֻשָּׁר וּמְרֻמָּז בְּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בָּאַגָּדָה הַפְּלִיאָה שֶׁשָּׁאַל רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי זֵירָא בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה תַּרְנְגוֹלָא מַדְלֵי עֵינָא וְכוּ'. וְשָׁם מְרֻמָּז כָּל זֶה.

פרק קמה

אכְּשֶׁדִּבֵּר עִמִּי, וְגִלָּה לִי הַדֶּרֶךְ – לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (כַּנִּדְפַּס בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן כ"ה) אָמַר לִי: שֶׁטּוֹב לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ הַתְּפִלּוֹת.

בוְאָז רָאִיתִי וְהֵבַנְתִּי בִּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא דָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר: שֶׁנַּעֲשִׂין מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה וְכוּ'.

גגַּם פַּעַם אַחַת הָיָה מְדַבֵּר עִם אֶחָד וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד שֶׁיַּעֲשׂוּ מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת. וְאָמַר: אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיַּעֲשׂוּ מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי מוֹסְרִים זֹאת?.

דוּפַעַם אֶחָד הֶרְאָה לִי בְּסֵפֶר אֶחָד שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ, שֶׁנִּתְחַבֵּר בְּסָמוּךְ הַנִּקְרָא: "יַד הַקְּטַנָּה", וּבַסּוֹף מְבָאֵר שָׁם כַּמָּה עִנְיָנִים בִּלְשׁוֹן תְּפִלָּה, שֶׁמְּדַבֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִיל כָּל עִנְיָן אֱלֹקַי וְכוּ'. וְקָרָא אוֹתִי וְצִוָּה לְעַיֵּן בּוֹ בִּפְנִים, וְרָמַז לִי אָז כִּמְדַבֵּר: 'רְאֵה שֶׁזֶּה הַמְחַבֵּר מְדַבֵּר כַּמָּה עִנְיָנִים מִדְּרוּשָׁיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן תְּפִלָּה'. וְרָמַז לִי שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ מְאֹד לַעֲשׂוֹת כֵּן מִתּוֹרוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, לַעֲשׂוֹת מִכָּל הַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת.

הכִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ, לְרַמֵּז עַל דְּבָרִים גְּבוֹהִים עַל־יְדֵי דְּבָרִים קְטַנִּים, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה קָשֶׁה לוֹ לְבָאֵר דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ מִגֹּדֶל הַקִּטְרוּגִים וְהַמְּנִיעוֹת וְעוֹד מִכַּמָּה טְעָמִים.

ועַל־כֵּן רָמַז בִּדְרָכִים נִפְלָאִים, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ יָבִין דַּעְתּוֹ, מֵאֵלָיו, אִם יִרְצֶה. וְיֵשׁ בָּזֶה עִנְיָנִים נִפְלָאִים בְּהַנְהָגָתוֹ עִמִּי בְּכַמָּה עִנְיָנִים וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָם.

זגַּם אָמַר: שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂן מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, נַעֲשִׂים מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה מִימוֹת עוֹלָם. (כַּנִּדְפַּס כְּבָר בְּהַקְדָמַת הַתְּפִלּוֹת.

חוְיוֹתֵר מִזֶּה חִזְּקָנוּ בָּזֶה עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסָּח עִמִּי אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה "בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן – תִּנְיָנָא סז. כַּמְבֹאָר לְקַמָּן).

פרק קמו

אשַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה: קַשְׁיָא רָאשֵׁי־תֵבוֹת "שְׁ'מַע יְ'הֹוָה ק'וֹלִי אֶ'קְרָא" (תְּהִלִּים כז) (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ"ו), קֹדֶם תֵּבַת: וְעַל־כָּל־פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ שֶׁזֶּה יְשׁוּעָתוֹ. שֶׁנִּרְאֶה לִי שֶׁחָסֵר שָׁם.

בוְהָעִקָּר: כִּי הַצְּעָקָה בְּלִבּוֹ בְּעַצְמָהּ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּאִים עָלָיו כְּפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וְקֻשְׁיוֹת, עִם כָּל זֶה, מֵאַחַר שֶׁצּוֹעֵק עַל־כָּל־פָּנִים בְּלִבּוֹ, בְּוַדַּאי עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹץ וּנְקֻדָּה מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִם ח"ו, לֹא הָיָה בּוֹ עוֹד שׁוּם נְקֻדָּה מֵהָאֱמוּנָה, כְּלָל לֹא הָיָה צוֹעֵק כְּלָל. נִמְצָא שֶׁהַצְּעָקָה בְּעַצְמָהּ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה וְהָבֵן זֶה.

גוְגַם עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁהַצְּעָקָה בְּעַצְמָהּ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, רַק שֶׁהָאֱמוּנָה הוּא בְּקַטְנוּת גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת וּלְגַדֵּל אֶת הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ הַקֻּשְׁיוֹת מִמֶּנּוּ.

דוַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה עֲדַיִן, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַצְּעָקָה בְּעַצְמָהּ טוֹב מְאֹד. וכנ"ל.

פרק קמז

אשָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁינוּ שֶׁאָמַר, שֶׁקֹּדֶם שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ ז"ל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן שֶׁכֻּלּוּ מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת (הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה ה) אָמַר קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר: אֲנִי יוֹדֵעַ מַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כָּל הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב, וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר זֹאת הַמַּעֲשֶׂה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם זֹאת הִיא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשֵּׁם מ"ב.

בוְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאָמַר, שֶׁהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב ז"ל, הָיָה יוֹדֵעַ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בָּה הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב, וְדִבֵּר עִמִּי אָז מֵהַשֵּׁם שֶׁל מ"ב. וְשָׁאַל אוֹתִי לִמְצֹא פֵּרוּשׁ בִּלְשׁוֹן לַעַז עַל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ו' צ' שֶׁנִּמְצָא בַּשֵּׁם הַנַּ"ל וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא.

גוּכְפִי הַמּוּבָן הָיָה, שֶׁכְּבָר יוֹדֵעַ סוֹד כָּל הַשֵּׁם הַנַּ"ל רַק שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ ו' צ' הַנַּ"ל עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַלְבִּישׁ בּוֹ שֵׁם הַנַּ"ל.

פרק קמח

אוּכְשֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה (הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה יב), שָׁאַל אוֹתָנוּ אַחַר־כָּךְ: מִי סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּהַקְראוֹינִיקוּס (כְּרוֹנִיקוּת) שֶׁלָּהֶם מֵעִנְיַן הַכִּתּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה בָּעוֹלָם וְכוּ'?

בהֵשַׁבְנוּ לוֹ שֶׁזֶּה סִפֵּר אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַגִּבּוֹר לְהַבַּעַל תְּפִלָּה (כַּמְבֹאָר שָׁם). וְנִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ: שֶׁכֵּן הוּא.

גוְהֵבַנּוּ מִדְּבָרָיו, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד, מַה שֶּׁדַּיְקָא אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים סִפֵּר זֹאת. וּמִזֶּה תִּלְמַד שֶׁבְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ מְכֻוָּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב.

פרק קמט

אהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַ"שִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס" הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִפּוּרֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת, סִפֵּר כַּמָּה יָמִים, וּבְכָל פַּעַם סִפֵּר עִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לָזֶה, שֶׁסִּפְּרוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה:

בבִּתְחִלָּה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ הִתְחִיל עַל־יְדֵי הַטַּאבִּיקִי (טַבָּק לַהֲרָחָה) שֶׁלָּקַח מֵאִישׁ מֵאֲנָשָׁיו, וְנִזְכַּר בְּהָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֲנִי לַחֲבֵרִי שֶׁהִגִּיעַ לְיָדוֹ ז"ל, וְכָתַבְתִּי לוֹ: שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה. אָז דִּבֵּר מִזֶּה.

גוְעָנָה וְאָמַר: "אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ [פַּעַם אַחַת] הָיוּ שְׂמֵחִים", וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה.

דוְסִפֵּר כָּל הַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה, עַד סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר שֶׁהָיָה עִוֵּר.

הוְכָל זֶה הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ. וַאֲנִי הָיִיתִי אָז בְּבֵיתִי בְּנֶעמְרוֹב. וְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, בָּא חֲבֵרִי לְבֵיתוֹ, וְסִפֵּר לִי מַעֲשֶׂה זֹאת וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם. כִּי אִם אָמְנָם כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל מַעֲשֶׂה כָּזֹאת עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעוֹלָם.

ווְאַחַר־כָּךְ נָסַעְתִּי לְשָׁם וּבָאתִי לְבֵית רַבֵּנוּ ז"ל, בְּעֵת שֶׁהָיָה סָגוּר בְּחַדְרוֹ כְּבָר.

זוּבַבֹּקֶר שֶׁהוּא יוֹם רְבִיעִי נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ הַרְבֵּה. וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשִׂיּוֹת מֵהָעוֹלָם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסָמוּךְ, וְאַחַר־כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁסִּפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.

חוְאָמַר: שֶׁהוּא חָפֵץ מְאֹד לֵידַע (כְּלוֹמַר לְסַפֵּר) הַסּוֹף, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּכָל שְׁאָר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. וְגַם כָּל סוֹף גְּמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁקִּבֵּל הַמְּלוּכָה מֵאָבִיו בְּחַיָּיו, שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחִיל הַסִּפּוּר.

טוְאָמַר לִי אָז, שֶׁכֵּן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִזּ' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, בָּא בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס וּבֵרְכָם וְנָתַן לָהֶם מַתָּנָה לִדְרָשָׁה וְכוּ'. וְגַם סִפֵּר עִמִּי מִסֵּדֶר הַסִּפּוּר שֶׁל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִּכָּרוֹן שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי הָעִנְיָן כְּסֵדֶר בְּבֵאוּר יָפֶה מִפִּי חֲבֵרִי. וּבֵאֵר לִי הוּא ז"ל בְּעַצְמוֹ קְצָת כְּסֵדֶר.

יוְגַם דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מַה שֶּׁהִתְפָּאֵר הָעִוֵּר שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: אִיךְ גִּידֶענְק גָּאר נִישְׁט) שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אִיךְ גִּידֶענְק גָּאר נִישְׁט – שֶׁזּוֹכֵר כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה וְכוּ' וְהִתְפַּלֵּא עַל זֶה.

יאוְאַחַר־כָּךְ הָיִיתִי נִכְסָף מְאֹד שֶׁיַּתְחִיל לְסַפֵּר מִיּוֹם הַשֵּׁנִי וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי, כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ וְאָמַר: רַבִּי, הִגִּיעַ זְמַן סְעֻדָּה. וְעָרַךְ הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו לֶאֱכֹל, וְהֻכְרַחְתִּי לָצֵאת מִלְּפָנָיו.

יבאַחַר־כָּךְ אַחַר שֶׁיָּשַׁן מְעַט אַחַר אֲכִילָתוֹ. אַחַר־כָּךְ חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו כַּמָּה דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, וְהַרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב שֶׁהָיִיתִי אָז סָמוּךְ בְּשָׁם, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת הַרְבֵּה, שֶׁכָּל הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה מְאֹד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ'.

יגוְאַחַר־כָּךְ עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו פָּסוּק זֶה (קֹהֶלֶת ג): "גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף" (עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י).

ידעָנָה הוּא ז"ל: הֲלֹא זֹאת הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ! וְתֵכֶף שָׁאַל: הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה?

טווְנִבְהַלְתִּי תֵּכֶף מֵרֹב הַכִּסּוּפִין שֶׁהָיָה לִי לִשְׁמֹעַ זֹאת, וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה שֶׁאָנוּ עֹמְדִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי חָזְרוּ וְנִתְגַּעְגְּעוּ וְכוּ'.

טזוְסִפֵּר אָז בְּיוֹם רְבִיעִי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי.

יזוְאַחַר־כָּךְ בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי.

יחוְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי.

יטוְאַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלְּאַחֲרָיו הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי.

כוְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְסִפֵּר לְפָנָיו אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֵיזֶה מַעֲשֶׂה. עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא זֶה הוּא מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי! וְאָמַר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִים מִמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה רוֹצֶה מְאֹד לְסַפְּרָהּ, אַךְ לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּסַפְּרָהּ אָז וְשׁוּב לֹא סִפְּרָהּ עוֹד.

פרק קנ

אפַּעַם אַחַת אָמַר: אֵצֶל מִי שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ. כִּי בָּזֶה שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל אֲנִי נוֹתֵן (וְהוּא עִנְיָן הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס שֶׁהִתְפָּאֵר אֶחָד אֶת עַצְמוֹ בְּנִפְלְאוֹת הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדוֹ, עַיֵּן שָׁם).

פרק קנא

אהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי סִפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל. וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה נֶכְדּוֹ הַיֶּלֶד מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי חָלְיוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאֹד. בִּפְרָט שֶׁבִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה (אֵם הַיֶּלֶד הַנַּ"ל) הָיָה לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן. הַשֵּׁם יִשְׁמְרֶהָ מֵעַתָּה.

בוְהוּא ז"ל, נִכְנַס בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָשַׁב עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצַעַר וְלֹא נִתְמַהְמַהּ בִּסְעֻדָּה זֹאת כְּלָל. וְתֵכֶף בֵּרַכְנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ הָעוֹלָם לִכְנֹס אֵלָיו כְּדַרְכָּם תָּמִיד.

גאַחַר־כָּךְ, אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וּפָתַח פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר וְהַנּוֹרָא, וְאָמַר אָז שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה שֶׁהָיָה בָּהּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד בְּרֹב שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. וְכָל הַשִּׂיחָה הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַלֵּב שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְכוּ'.

דוְאַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה עָנָה וְאָמַר: "אֵיךְ אָנוּ עוֹמְדִין בְּהַמַּעֲשֶׂה?" וְתֵכֶף נִבְהַלְנוּ, וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה: שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְתֵכֶף עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַג' חָזְרוּ וְנִזְכְּרוּ הַזּוּג הַזֶּה אֵיךְ לוֹקְחִין וְכוּ' (כַּנִּדְפַּס שָׁם), וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְשָׁם מְבֹאָר קְצָת מֵעֵין שֶׁסִּפֵּר קֹדֶם. וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁם שִׂמְחָה וְכוּ', אָז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "זֵייא הָאבִּין אַה הִילוּא גִּיטָאן" [יש להם שמחה גדולה].

הוְאַחַר־כָּךְ תֵּכֶף סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי וְתֵכֶף כְּשֶׁגְּמָרָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד נִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן בִּזְרִיזוּת.

ווּמֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי טָרוּד בְּדַעְתִּי מְאֹד לַחֲזֹר הַשְּׁתֵּי מַעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְיוֹם הָרְבִיעִי וְתֵכֶף חָזַרְתִּי אוֹתָם עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיָה שָׁם לְבַל נִשְׁכַּח דִּבּוּר מֵהֶם. וּמֵחֲמַת זֶה נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כָּל הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל שֶׁדִּבֵּר מִקֹּדֶם. חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין. שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל חַי עַל הַנִּשְׁאָר לָנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִזְכֹּר וְלִרְשֹׁם הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלּוּ, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ לְפִי מְעַט הִתְנוֹצְצוּת שֶׁבְּלִבִּי אֵין לִי כְּלֵי הַדִּבּוּר וְהַכְּתִיבָה לְדַבֵּר מִנּוֹרְאוֹת נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם.

זאַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הָיָה סָמוּךְ לְפֶסַח, וְיָצָא מִבֵּיתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ מְטַיְּחִים הַבַּיִת בְּטִיט לְצֹרֶךְ פֶּסַח. וְנִכְנַס לְבֵית הָרַב (ר' אהרון מברסלב) וְשָׁם עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְאֵינִי זוֹכֵר אֵיזֶה עִנְיָן סִפְּרוּ לְפָנָיו שֶׁהָיָה לוֹ אֵיזֶה שַׁיָּכוּת מְעַט לְאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי, וְעַל־יְדֵי־זֶה סִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר לְפָנָיו אֶחָד וְכוּ' כַּנַּ"ל.

חוְהִנֵּה אָז הָיָה סָמוּךְ לְפֶסַח כַּנַּ"ל. וּלְדַעְתִּי מְרֻמָּז שָׁם סוֹד קְרִיעַת יַם סוּף בְּעִנְיַן הָעֶשֶׂר חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם. (וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּיוֹרֶה־דֵּעָה הִלְכוֹת תּוֹלָעִים ה"ד שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן מַה שֶּׁהֵאִיר ה' עֵינַי בָּזֶה).

טהַכְּלָל, שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר נִתְגַּלְגֵּל הַסִּפּוּר עַל־יְדֵי אֵיזֶה שִׂיחָה שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם, וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְצָא בְּהַסִּפּוּר אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ. וְזֶה הָיָה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁהִלְבִּישׁ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה. וְכֵן הָיָה אֵצֶל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה.

יוְכֵן אֵצֶל כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה שֶׁלֹּא בָּעֵת הַקָּבוּעַ לְקִבּוּץ (הזמנים הקבועים לאמירת תורה בברסלב היו ראש השנה, שבת חנוכה ושבועות. בשבת שירה, שנת נחמו ועוד שבת אחת במשך השנה נסע רבינו לעיירות אחרות ואמר שם תורה).

יאוּבְכָל זֶה רָאִינוּ תָּמִיד נוֹרְאוֹת ה' וּגְדֻלַּת מַעֲלַת הַצַּדִּיק שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים, שֶׁבָּעוֹלָם הֵם אֶצְלוֹ תּוֹרָה וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת. אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר רָאִינוּ זֹאת אֵצֶל סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁל הַ"שִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס" שֶׁהִיא חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים נִשְׂגָּבִים עַד אֵין קֵץ, כַּאֲשֶׁר יָבִין הַמֵּבִין מְעַט בְּעַצְמוֹ אִם יָשִׂים לִבּוֹ אֲלֵיהֶם בְּעֵין הָאֱמֶת, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל נוֹרְאוֹת קְדֻשּׁוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַנִּזְכָּרִים שָׁם בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

יבוּבִפְרָט גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת הַהִתְפָּאֲרוּת הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס בְּעַצְמָם שֶׁמִּתְפָּאֲרִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם. שֶׁהָעִוֵּר הִתְפָּאֵר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל וְעַל־כֵּן הוּא עִוֵּר מַמָּשׁ מִזֶּה הָעוֹלָם. וְכֵן הַחֵרֵשׁ שֶׁאֵין שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל מִזֶּה הָעוֹלָם וְכוּ' וְעַל־כֵּן הוּא חֶרֶשׁ וְכוּ' וְכוּ'. וְכֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל זֹאת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם כֻּלָּם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים גַּם לְפִי פְּחִיתוּת דַּעְתֵּנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתָם כְּלָל.

יגוְכָל הַהִתְגַּלּוּת הַזֹּאת הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי דְּבָרִים מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם. עַל יָדָם נִתְגַּלְגֵּל שֶׁחָמַל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה כָּזֹאת וְגִלָּה לָנוּ כָּל זֶה. לְמַעַן יִיטַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לְעוֹלָם.

ידאָמַר לְעִנְיַן הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר: שֶׁטּוֹב יוֹתֵר הָיָה לִבְלִי לְגַלּוֹת בָּהֶם שׁוּם רֶמֶז לְהֵיכָן הֵם מְרַמְּזִין. כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר נִסְתָּר יְכוֹלִין לִפְעֹל בּוֹ יוֹתֵר מַה שֶּׁצְּרִיכִים.

טואַךְ הוּא מֻכְרָח לִפְעָמִים לְגַלּוֹת אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְבָרִים נִסְתָּרִים.

עוד בשיחות הר״ן