פרק נא – פרק נח

פרק נא

אהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם רַק לִמְשֹׁךְ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי.

בוְאֵין לְהִסְתַּכֵּל אִם יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת אִם לָאו. כִּי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְבַלֶּה יָמָיו בְּשָׁוֶה.

גכִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּרְאֶה אֶל הָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַרְוִיחַ בְּכָל פַּעַם וּבַסּוֹף אֵינוֹ כְּלוּם. כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ בְּרֹב בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹסְקִים וְעוֹבְדִים יָמִים וְשָׁנִים בִּסְחוֹרוֹת וּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁבָּאִין לְחֶשְׁבּוֹן אֵין נִשְׁאָר בְּיָדָם כְּלוּם, וְאִם אֲפִלּוּ מַשִּׂיג מָעוֹת לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִן הַמָּעוֹת.

דוְהַכְּלָל: שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֵין לָהֶם קִיּוּם בְּיַחַד, דְּהַיְנוּ הָאָדָם עִם הַמָּעוֹת, רַק אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מִן הָאָדָם, אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מֵהַמָּעוֹת. וּמֵעוֹלָם לֹא נִמְצָא שֶׁיִּשָּׁאֵר אֶחָד עִם הַמָּעוֹת, רַק כַּנַּ"ל.

הגַּם הֵיכָן הוּא כָּל הַמָּעוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִימוֹת עוֹלָם? כִּי מֵעוֹלָם עוֹשִׂין תָּמִיד מָעוֹת, וְהֵיכָן הוּא כָּל הַמָּעוֹת? רַק בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם לְגַמְרֵי.

ווְלַעֲבֹד ה', אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹד אֶת ה'. – לְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.

זוְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר עַל זֹאת שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק וְתַקִּיף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

חוְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל חֲפֵצִים וְרוֹצִים לְעָבְדוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין כָּל הָרְצוֹנוֹת שָׁוִין.

טוְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בָּרָצוֹן. אֲפִלּוּ בְּאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הָרְצוֹנוֹת.

יוְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁיִּהְיֶה כּוֹסֵף תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת.

יא(וּבֶאֱמֶת לְפִי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל אֵלּוּ הָעֲבוֹדוֹת אֵינָם כְּלוּם רַק הַכֹּל הוּא בְּדֶרֶךְ "כְּאִלּוּ", כִּי הַכֹּל הוּא כְּמוֹ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא כְּנֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז קְלָאמֶירְשְׁט).

יבגַּם חָכְמוֹת אֵינָם כְּלוּם, רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת. גַּם בִּתְמִימוּת אָסוּר לִהְיוֹת שׁוֹטֶה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִים כְּלָל (וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵ).

יגגַּם אֵין טוֹב לִהְיוֹת זָקֵן. הֵן חָסִיד זָקֵן, וְהֵן צַדִּיק זָקֵן, זָקֵן אֵין טוֹב.

ידכִּי צָרִיךְ רַק לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ.

טורַק יֵשׁ מַה שֶּׁהוּא מַשְׁבִּיחַ כְּשֶׁהוּא זָקֵן, הַיְנוּ דָּבָר אַחֵר שֶׁמּוֹסִיף כֹּחַ כְּשֶׁמַּזְקִין כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שַׁבָּת עז:).

טזגַּם 'הֶפְקֵרוּת' אֵין צְרִיכִים.

יזאַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אֶצְלִי אֵינוֹ נִקְרָא הֶפְקֵרוּת כְּלָל, אַדְּרַבָּא לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁרוֹדֵף אַחַר עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה וְרָחוֹק מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ זֶהוּ מֻפְקָר בֶּאֱמֶת.

יחאַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָעוֹלָם 'הֶפְקֵרוּת' דְּהַיְנוּ מִי שֶׁמַּפְקִיר כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה מִכָּל וָכֹל וְעוֹסֵק רַק בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁזֶּהוּ אֵצֶל הָעוֹלָם 'הֶפְקֵרוּת', גַּם זֶה אֵין צְרִיכִים, כִּי יְכוֹלִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בְּלִי הֶפְקֵרוּת.

יטאֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי: שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַטְעוֹת. שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם, כִּי לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קֵץ וְסוֹף טוֹב מִן הָעוֹלָם. וְכָל בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁתָּפְסוּ בְּיָדָם כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, הָיָה סוֹפָם רַע מְאֹד, גַּם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת קִלְקְלוּ וְהִפְסִידוּ.

כוַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לֵידַע מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁאֵין הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם, מַה צְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת. עַל זֶה צְרִיכִים זְכִיָּה מִן הַשָּׁמַיִם, לִזְכּוֹת לֵידַע מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת. אַךְ יִשְׂרָאֵל, אֵין צְרִיכִים לָזֶה, כִּי כְּבָר הֵם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה.

כאהָעוֹלָם אוֹמְרִים, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת. וַאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת. – לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר דַּוְקָא.

כבוּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בַּסְּפָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ דַּיְקָא אַחַר הַצַּדִּיק וְהָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

כגוּכְנֶגֶד הַתַּאֲווֹת הַמַּטְרִידִים אֶת הָאָדָם: בֶּאֱמֶת אֵין נִמְצָא שׁוּם תַּאֲוָה כְּלָל.

כדכִּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הוּא הֶכְרֵחַ לְקִיּוּם הַגּוּף, וְגַם בָּנִים מֻכְרָחִים לְהוֹלִיד, וְכָל זֶה הָאָדָם מֻכְרָח, וְאִם־כֵּן אֵין שׁוּם תַּאֲוָה כְּלָל, רַק שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְנַהֵג בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

כהוְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת.

כוכִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין [נותן חכמה לחכמים]. כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד חָכְמָה בְּכֹחַ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹצִיאָם מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּבָזֶה הַשֵּׂכֶל לְבַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעֶצֶם בְּרִיאָתוֹ, מִלְּבַד מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹסִיף לִתֵּן חָכְמָה לַחַכִּימִין, בְּכֹחַ חָכְמָתוֹ לְבַד יָכוֹל גַּם־כֵּן לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַתַּאֲווֹת.

כזוַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, וְנִפְגַּם שִׂכְלוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל וְנִתְמַעֵט, אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּמְעַט מְעַט שֵׂכֶל הַנִּשְׁאָר יָכוֹל גַּם־כֵּן לַעֲמֹד.

כחוַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת מִן הַשֵּׂכֶל יְכוֹלָה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם הַתַּאֲווֹת.

כטוּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, יְכוֹלִין לִהְיוֹת סְמוּכִין לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת ח"ו יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

לעָנָה וְאָמַר: אוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה רַחֲמָנוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ יְגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת, אוֹ שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' וְגַם רַחֲמָנוּת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין שֶׁיַּעַמְדוּ וְיִשְׁקְטוּ שִׁמְרֵי הַמֹּחַ לְמַטָּה עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ.

לאבְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתְךָ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל שָׁוֶה. וְאֵין שׁוּם חִלּוּק בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה וּבֵין הַקֶּבֶר וּבֵין הָעוֹלָם הַבָּא. כִּי (מִשְׁלֵי ו): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ" – הַתּוֹרָה. וְכֵן "בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" שֶׁשָּׁם בְּשָׁכְבְּךָ בַּקֶּבֶר שָׁם גַּם־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה, וְכֵן "וְהֲקִיצוֹתָ" – לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ' (אָבוֹת ו).

לבכִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה וְרָצוֹן כְּלָל לְשׁוּם דָּבָר, רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁהַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ. בֵּין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בֵּין בַּקֶּבֶר, בֵּין בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּכֻלָּם הוּא דָּבוּק רַק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַתּוֹרָה.

לגכִּי מִי שֶׁמְּקֻשָּׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא רַחֲבַת יָדַיִם וּבֵין הַקֶּבֶר שֶׁהוּא מָקוֹם צַר, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל מִי שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ וְאֵין לוֹ שׁוּם שְׁמָרִים בַּמֹּחַ, הַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ כַּנַּ"ל.

פרק נב

אמִכָּל הַדְּבָרִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

בוַאֲפִלּוּ מִסִּפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק גַּם־כֵּן כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צו): "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ", שֶׁאֲפִלּוּ בְּסִפּוּרֵי הַגּוֹיִים צוֹעֵק כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

גכִּי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ צוֹעֵק תָּמִיד וְקוֹרֵא וּמְרַמֵּז לְהָאָדָם שֶׁיִּקְרַב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יְקָרֵב אוֹתוֹ בְּרַחֲמִים בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה.

דוְזֶה: שֶׁהָאָדָם נִתְלַהֵב לִפְעָמִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וּמַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וְחֵשֶׁק גָּדוֹל וּתְפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה וּמְרֻצָּה בְּפִיו, זֶהוּ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

הכִּי זֶה הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁהָאָדָם מִתְלַהֵב בִּתְפִלָּתוֹ זֶה בְּחִינַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת: "הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ" (דְּבָרִים י), שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ הַתְּהִלָּה וְהַתְּפִלָּה.

ווְלִפְעָמִים הָאָדָם מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל וְגַם כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּלֵּק וּמִתְרַחֵק ח"ו מִן הָאָדָם, הוּא צָרִיךְ גַּם־כֵּן לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַשְׁלִיךְ הַתְּפִלּוֹת אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ" (תְּהִלִּים נ"ב), שֶׁצָּרִיךְ לִזְרֹק וּלְהַשְׁלִיךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת כְּשֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק וּמִתְרַחֵק מִן הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת: 'זַכָּאָה מָאן דְּיָדַע לְזַרְקָא חִצִּין' וְכוּ' [אשרי מי שיודע לזרוק חיצים] הַמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן כא) שֶׁצָּרִיךְ לִזְרֹק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת כַּנַּ"ל.

פרק נג

אמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים, וְהוּא מְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו בְּטוֹב תָּמִיד.

בכִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ כָּרָאוּי וְיֵשׁ לוֹ טוֹב, בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ כָּךְ (דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לוֹ כְּסֵדֶר וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִין ח"ו) גַּם־כֵּן טוֹב, כִּי הוּא בָּטוּחַ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו לְהַבָּא וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ. כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה.

גאֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה ח"ו, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה רָעָה שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת, כִּי אֵין לוֹ בַּמֶּה לְנַחֵם עַצְמוֹ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה כְּלָל, וְאֵין לוֹ שׁוּם חִיּוּת וְשׁוּם טוֹב, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְלִי הַשְׁגָּחָה רַחֲמָנָא לִצְלָן.

דאֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַה טּוֹב וְיָפֶה הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל.

פרק נד

אהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ עוֹשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים דָּבָר אֶחָד.

בכִּי אֲפִלּוּ גִּלְגּוּלִים אֵין זֹאת הַנְּשָׁמָה נִתְגַּלְגֶּלֶת פַּעַם שְׁנִיָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא, רַק זֹאת הַנֶּפֶשׁ עִם זֶה הָרוּחַ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁו כְּשֶׁזֶּה הַנֶּפֶשׁ מִתְקַבֵּץ עִם רוּחַ אַחֵר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שׁוּב אֵין זֶה מַה שֶּׁהָיָה קֹדֶם, כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים דָּבָר אֶחָד:

פרק נה

אפַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵעִנְיַן טוּב הָעוֹלָם הַבָּא, מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. עָנָה וְאָמַר: מֻכְרָחִין לוֹמַר וְלִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם טוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם אַחֵר לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם, אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֲפִלּוּ שֵׁם טוֹב אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר עַל זֶה, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא אֲפִלּוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִטּוֹב.

באַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ יוֹתֵר לִבְנֵי אָדָם כִּי־אִם כְּשֶׁמְּכַנִּין אוֹתוֹ בְּשֵׁם 'טוֹב, אֲבָל בֶּאֱמֶת' וְכוּ' "עַיִן לֹא רָאֲתָה" וְכוּ'.

פרק נו

איֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּדְמֶה עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֵיזֶה תַּאֲווֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִתַּאֲוַת מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. דַּע, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה תַּאֲוָה אַחֶרֶת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בָּהּ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ תַּאֲוַת מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁהִיא תַּאֲוָה גְּדוֹלָה מְאֹד נִתְבַּטְּלָה אֶצְלוֹ כְּנֶגֶד אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה, נִמְצָא שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר, כִּי הוּא מְשֻׁקָּע כָּל־כָּךְ בְּאֵיזֶה תַּאֲוָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה שֶׁל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא נִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ מֵחֲמַת הַתַּאֲוָה.

בוַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה הַתַּאֲוָה שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בָּהּ קְטַנָּה מִתַּאֲוָה הָאַחֶרֶת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנָּה, עִם כָּל זֶה אֵין נָפְקָא-מִנָּהּ [הבדל] כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בָּהּ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁתַּאֲוָה גְּדוֹלָה נִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל.

גוּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיֵּשׁ עַקְשָׁן, כְּגוֹן תִּינוֹק, שֶׁבִּשְׁבִיל עַקְשָׁנוּת לְבַד יָכוֹל לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וּלְהַכּוֹת ראֹשׁוֹ בְּתֵבָה, מֵחֲמַת עַקְשָׁנוּת כְּנֶגֶד אִמּוֹ, שֶׁעוֹשֶׂה לָהּ לְהַכְעִיס. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בִּבְנֵי אָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהַפְקִיר הַכֹּל וּלְסַלֵּק כָּל הַתַּאֲווֹת בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּאֲוָה אוֹ עַקְשָׁנוּת שֶׁהוּא רוֹצֶה:

פרק נז

אמִקֹּדֶם סִפֵּר: שֶׁבִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ, הָיָה לוֹ פַּחַד גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד מִן הַמִּיתָה. וְהָיָה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא הַרְבֵּה מְאֹד מִן הַמִּיתָה. וְאָז הָיָה מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

בוְהָלַךְ בָּזֶה זְמַן רַב, וְאֵינוֹ זוֹכֵר כַּמָּה, אֲבָל זֶה הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה זְמַן גָּדוֹל, אֶפְשָׁר שָׁנָה שֶׁהָלַךְ בָּזֶה וּבִקֵּשׁ תָּמִיד עַל זֶה. וְלֹא הָיְתָה שִׂיחָה וּתְפִלָּה שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ עַל־זֶה שֶׁיִּסְתַּלֵּק עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

גוּמִגֹּדֶל פַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ אָז מֵהַמִּיתָה כַּנַּ"ל, הָיָה זֶה בְּעַצְמוֹ אֶצְלוֹ מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם מַמָּשׁ מַה שֶּׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל זֶה. כִּי הָיָה פַּחְדּוֹ גָּדוֹל מְאֹד אָז מִזֶּה.

דוּמֵהַנַּ"ל הֵבַנְתִּי, שֶׁאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וְהוּא מְשֻׁקָּע בּוֹ, אוֹתוֹ הַדָּבָר דַּוְקָא הוּא צָרִיךְ לְשַׁבֵּר בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ (עַיֵּן בְּרָכוֹת נד.). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (דְּבָרִים ו): "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" – 'יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁחָבִיב עָלָיו' וְכוּ' (מָמוֹנוֹ מִגּוּפוֹ בְּרָכוֹת סא:) וְהָבֵן:

פרק נח

אכְּשֶׁחוֹשְׁבִין תּוֹרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת חוֹשֵׁב הַדְּבַר תּוֹרָה שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ – לַחֲשֹׁב וְלַחֲזֹר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹתוֹ הַפָּסוּק אוֹ אוֹתוֹ הָעִנְיָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְלִהְיוֹת נוֹקֵשׁ וְדוֹפֵק עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ.

ביֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה, כְּמוֹ זְרִיקָה. וְאַחַר־כָּךְ פּוֹרֵחַ מֵהַמַּחֲשָׁבָה, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָזֶה בְּרִיָּה וְאִישׁ חַיִל כַּנַּ"ל, לִרְדֹּף וְלָרוּץ אַחֲרֶיהָ לְהַשִּׂיגָהּ.