פרק קא – פרק קיב

פרק קא

אכְּבָר מְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים: שֶׁאֵין צְרִיכִין שׁוּם חָכְמוֹת בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וֶאֱמוּנָה.

בוְאָמַר: שֶׁפְּשִׁיטוּת הוּא גָּבוֹהַּ מִן הַכֹּל.

גכִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא הוּא בְּוַדַּאי גָּבוֹהַּ מִן הַכֹּל. וְהוּא יִתְבָּרַךְ הוּא פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת.

פרק קב

אשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר כג): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".

באֲבָל שָׁכַחְתִּי הָעִנְיָן. אַךְ זֹאת אֲנִי זוֹכֵר מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ סוֹף הַפָּסוּק "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ": "וּתְרוּעַת" לְשׁוֹן שְׁבִירָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ב־ט): "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל". הַיְנוּ כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הַכְּפִירוֹת, אֲזַי "מֶלֶךְ בּוֹ".

גהַיְנוּ שֶׁמּוֹצְאִין אֶת הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ גַּם בְּתוֹךְ הַכְּפִירוֹת עַצְמָן, כִּי גַּם בְּהַכְּפִירוֹת בְּעַצְמָן מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

דגַּם אָמַר: שֶׁהַמְחַקְּרִים, גַּם חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה צָרָה, אֲזַי אֵין לָהֶם לְמִי לִפְנוֹת מֵאַחַר שֶׁתּוֹלִין בַּטֶּבַע ח"ו, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כְּלָל.

האֲבָל אִישׁ אֱמוּנוֹת הַמַּאֲמִין בַּה', חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו ח"ו אֵיזֶה צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הוּא גַּם־כֵּן יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בּוֹטֵחַ בַּה' כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. (אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי יִסּוּרִין אֵלּוּ יְנַכּוּ לוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְאֵיזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּסּוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה) כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה. עַל־כֵּן אִישׁ אֱמוּנוֹת הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, וְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

ואֲבָל הַמְחַקְּרִים אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה מְבֹאָר מְאֹד לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם, כִּי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם, וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מָלֵא יִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל כֵּן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וִיגוֹנוֹת וּדְאָגוֹת מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לָהֶם כִּרְצוֹנָם וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת.

זכִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי רַק עַל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי הֵם מְלֵאִים יִסּוּרִים תָּמִיד כַּנַּ"ל. וְגַם כְּשֶׁבָּאִין עֲלֵיהֶם הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת וְהַיְגוֹנוֹת אֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן כַּנַּ"ל.

חאֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, וְעִקַּר תִּקְוָתוֹ הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, עַל־כֵּן חַיָּיו טוֹבִים מְאֹד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה (כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו אוֹ בִּשְׁבִיל כַּפָּרָה עַל עֲווֹנוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לַטּוֹב הַנִּצְחִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה).

טוַאֲפִלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ כָּשֵׁר מֵחֲמַת הַצַּעַר שֶׁל הַחֲרָטָה כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֵיזֶה פְּגָם אוֹ אֵיזֶה עֲבֵרָה ח"ו, אֲפִלּוּ אִם ח"ו, עָבַר עֲבֵרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחָרֵט עָלָיו אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַל שֶׁבָּא לִידֵי מִכְשׁוֹל אוֹ לִידֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין אֵינָם יִסּוּרִין כְּלָל, כִּי זֶה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה ח"ו, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין הֵם מוֹסִיפִים חַיִּים לְהָאָדָם בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י־כז): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים".

יוְתֵדַע כְּלָל זֶה: כִּי כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הֵם מְקַצְּרִים וּמְכַלִּים יְמֵי חַיָּיו. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הָעוֹסְקִים בַּחֲקִירוֹת חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הַיִּסּוּרִים וְהַדְּאָגוֹת שֶׁלָּהֶם מְכַלִּים חַיֵּיהֶם כַּנַּ"ל. אֲבָל כָּל הַיִּרְאוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת יִרְאַת ה' הֵם מוֹסִיפִים יָמִים וְחַיִּים בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים".

יאוְגַם אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁעָבַר אֵיזֶה פְּגָם אוֹ עֲבֵרָה ח"ו, וּמִתְחָרֵט עַל זֶה וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֵם בְּחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" כִּי הַיִּסּוּרִין שֶׁלּוֹ הֵם מֵחֲמַת שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן מֵחֲמַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ מֵחֲמַת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. וְאֵיךְ שֶׁהוּא עַל־כָּל־פָּנִים הוּא בִּכְלַל יִרְאַת ה' כִּי הַכֹּל מִיִּרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל־כֵּן הִיא מוֹסֶפֶת יָמִים כַּנַּ"ל.

יבגַּם מִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמוּנָה, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלּוֹ הִיא יוֹתֵר קַלָּה.

יגכִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּפִי הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לוֹ מֵהָעֲבֵרָה כֵּן יִהְיֶה לוֹ מַמָּשׁ צַעַר וְיִסּוּרִין.

ידוּמֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, עַל־כֵּן לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה ח"ו, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי הָיָה מְעֹרָב בְּיָגוֹן, כִּי יָדַע כִּי מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה כִּי יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ קָשָׁה וָמַר רַחֲמָנָא לִצְלָן. רַק שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתוֹ.

טועַל־כֵּן תְּשׁוּבָתוֹ קַלָּה יוֹתֵר, כִּי אֵין צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה כָּל־כָּךְ מֵאַחַר שֶׁגַּם בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה לֹא הָיָה תַּעֲנוּגוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל.

טזאֲבָל הַמְחַקְּרִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה תְּשׁוּבָתָם כְּבֵדָה יוֹתֵר, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה, כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כַּנַּ"ל.

יזוְעַיֵּן בְּסֵפֶר "שְׁנֵי־לוּחוֹת־הַבְּרִית" בְּמַסֶּכֶת שָׁבוּעוֹת, שָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר גֹּדֶל עֹצֶם הָאִסּוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים, וְהֵבִיא שָׁם: שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵבִיא שָׁם בְּשֵׁם כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּעֹצֶם אִסּוּר זֶה שֶׁחָמוּר מִכָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (וְכֵן מְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים קְדוֹשִׁים).

פרק קג

אטוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין אֲפִלּוּ בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, כְּדֵי לְהַאֲמִין גַּם בְּהָאֱמֶת. מִלִּהְיוֹת חָכָם וְלִכְפֹּר בַּכֹּל ח"ו.

בדְּהַיְנוּ לִכְפֹּר בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַכֹּל לֵיצָנוּת אֶצְלוֹ וְכוֹפֵר גַּם בְּהָאֱמֶת ח"ו.

ג"וּמוּטָב שֶׁאֶקָּרֵא שׁוֹטֶה כָּל יָמַי וְאַל אֶהְיֶה רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם" (עֵדֻיּוֹת ה).

פרק קד

אאִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ (קִדּוּשִׁין ל:).

בכִּי לִפְעָמִים הוּא (הַיְנוּ הַבַּעַל דָּבָר) מִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הָאָדָם, וַאֲזַי הָאָדָם כְּמוֹ בֵּית־הַכְּנֶסֶת וְאֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכוֹ. וְכֵן בְּלִמּוּד, לִפְעָמִים הָאָדָם הוּא כְּמוֹ בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְאֶחָד לוֹמֵד בְּתוֹכוֹ.

גאַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן לִמּוּד כָּזֶה טוֹב יוֹתֵר מִתְּפִלָּה כָּזוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שָׁם): "אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ".

דוְזֶהוּ 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה', פְּגִיעָה לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (בְּרָכוֹת כו:). הַינוּ כְּשֶׁהַמְּנֻוָּל מִתְפַּלֵּל מִתּוֹכְךָ וְאַתָּה רַק כְּמוֹ בֵּית־הַכְּנֶסֶת, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, כִּי טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, כִּי הַלִּמּוּד טוֹב יוֹתֵר כַּנַּ"ל.

פרק קה

אוַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (דָּנִיֵּאל א) כִּי יֵשׁ לְמַעְלָה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ.

בוּלְמַטָּה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא: הַדִּבּוּר.

גכִּי "הֵיכַל דָּא אֲדֹנָי" – "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תְּהִלִּים נא).

דוְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, בְּכֹחַ הַצַּדִּיק וְכוּ' (הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק עָלָיו וּמְדַבֵּר עָלָיו יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד).

פרק קו

אאֱמוּנָה בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט): "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת".

בוֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עַל־פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת ה', וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת – עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה!. וְזֶה הוּא עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וּבְחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" כַּנַּ"ל.

גוְיֵשׁ חָכָם שֶׁהוּא חָכָם אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בַּה'.

דוְאֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה נִקְרָאִים 'בַּעֲלֵי רָאֲתָן'.

הכִּי חָכְמָה אֲמִתִּית דְּהַיְנוּ עִם אֱמוּנָה נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א): "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה" וְכוּ'.

ווּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה, נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאֲתָן וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם (הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם).

זוּצְרִיכִין לְהַרְחִיק מֵאֲנָשִׁים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי רָאֲתָן, אֲפִלּוּ מִשְּׁכוּנָתָם, כִּי הַהֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר, שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲוַת נִאוּף.

חכִּי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת דַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ד־א): "וְהָאָדָם יָדַע" וְאֵלּוּ הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן שֶׁדַּעְתָּם מְקֻלְקָל וּפָגוּם וְיֵשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם עַל־כֵּן זִוּוּגָם נֶאֱחָז בַּקְּלִפָּה וְעַל־כֵּן הֵם נוֹאֲפִים (כִּי נִאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם).

טכִּי חָכְמַת אֱמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל בְּחִינַת עֵינַיִם, עַל אֵלּוּ הַחֲכָמִים נֶאֱמַר (אִיּוֹב לא־א): "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי" וְכוּ'.

יאֲבָל הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן הֵם נוֹאֲפִים.

יאוְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (עַל בַּמִּדְבָּר טו־לט): "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – זֶהוּ מִינוּת "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – זֶהוּ נִאוּף (בְּרָכוֹת יב:) כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל.

יבוְעַל־יְדֵי חָכְמָה עִם אֱמוּנָה נִצּוֹל כַּנַּ"ל.

פרק קז

אאֶסְתֵּר בֵּינוֹנִית הָיְתָה, לֹא אֲרֻכָּה וְלֹא קְצָרָה (מְגִלָּה יג.) הָעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שָׁם:): "בִּשְׁבִיל צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּרָחֵל זָכְתָה וְיָצְאָה מִמֶּנָּה שָׁאוּל וּבִשְׁבִיל צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּשָׁאוּל זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה".

בוּבְרָחֵל כְּתִיב "רָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". וּבְשָׁאוּל נֶאֱמַר "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעֲלָה גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעָם".

גוְאֶסְתֵּר מְמֻצָּע בֵּין שָׁאוּל וְרָחֵל – בֵּינוֹנִית הָיְתָה.

פרק קח

איָדוּעַ שֶׁלִּמּוּד הַזֹּהַר מְסֻגָּל מְאֹד מְאֹד. וְדַע שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר נַעֲשֶׂה חֵשֶׁק לְכָל מִינֵי לִמּוּדָם שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

בוְהַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזֹּהַר מְעוֹרֵר מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

גדְּהַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָעוֹבֵד ה', דְּהַיְנוּ הַלָּשׁוֹן הָרָגִיל בַּזֹּהַר לוֹמַר זַכָּאָה וְכוּ' עַל כָּל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה.

דוּלְהֵפֶךְ הַצְּעָקָה שֶׁצּוֹעֵק וַי וְכוּ' וַי לֵהּ וַי לְנִשְׁמָתֵהּ עַל הַסָּר מֵעֲבוֹדַת ה'.

האֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת מְעוֹרְרִים מְאֹד אֶת הָאָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

פרק קט

ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי קִדֵּשׁ כָּל־כָּךְ אֶת לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם, עַד שֶׁאֲפִלּוּ שְׁאָר דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

פרק קי

איֵשׁ כַּמָּה שְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים הַמִּתְדַּבְּקִים וּמִתְחַבְּרִים בְּהַמֹּחַ, וּבִפְרָט בִּלְבּוּלֵי הָאֱמוּנָה.

בוְעַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה נִפְרָדִים מֵהַמֹּחַ. וּבְיוֹתֵר מוֹעִיל הַשֵּׁנָה לָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.

פרק קיא

אאִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ (מִשְׁלֵי יט).

בפֵּרוּשׁ: מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר וּמְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם.

גוְזֶהוּ: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ". הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עַל־יְדֵי אִוַּלְתּוֹ כָּל עֲבוֹדָתוֹ הִיא רַק בִּבְחִינַת תְּסַלֵּף דַרְכּוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּסַלֵּף וּמְעַקֵּם עַצְמוֹ אַחַר חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל.

דוְהַטַּעַם כִּי "וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" הַיְנוּ לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת "עַל ה'" כִּי "מִי מוֹשֵׁל בִּי צַדִּיק".

ה"יִזְעַף לִבּוֹ" הַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְקֹרָב אֵלָיו עַל־יְדֵי־זֶה "תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ" שֶׁהוּא רַק כְּמִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ כַּנַּ"ל.

וכִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר.

פרק קיב

אאִיתָא: אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה נִכְתֶּבֶת כְּסֵדֶר הָיוּ יוֹדְעִין כָּל עֹנֶשׁ וְשָׁכָר שֶׁל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

בהִנֵּה, יֵשׁ עֲבֵרָה שֶׁעָנְשָׁהּ שֶׁל עֲבֵרָה הַהִיא שֶׁיְּהֵא בַּעַל חוֹב תָּמִיד וַאֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה כָּל טַצְדְּקִי דְּאֶפְשָׁר וְהִתְפַּעֲלוּת לֹא יוֹעִיל כְּלָל, וְיִהְיֶה בַּעַל־חוֹב תָּמִיד.

גוְלִפְעָמִים גּוֹרֵם הָעֲבֵרָה שֶׁמַּפִּיל גַּם אֲחֵרִים לִהְיוֹתָם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת. וְלָזֶה יֵשׁ עֵת שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם, זֶהוּ מֵחֲמַת הָעֲבֵרָה הַנַּ"ל שֶׁנִּתְגַּבְּרָה בָּעוֹלָם ח"ו.

דוְעֵצָה לָזֶה: לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זוֹ וּלְהִתְחָרֵט בִּכְלָלִיּוּת עַל עֲבֵרָה זוֹ.

הוְעֵת לָשׁוּב עַל זֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי טוֹב לְהִתְחָרֵט וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל זֶה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

וכִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הוּא בְּחִינַת "בַּעַל חוֹב".

זכִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (קִדּוּשִׁין מט:): "עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָהּ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים".

חשֵׁנָה הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, עֲבָדִים בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כב): "עֶבֶד לוֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה".

טוְלָזֶה כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, אֲזַי הָעֵת לָשׁוּב עַל זֶה וּלְבַטֵּל הָעֹנֶשׁ שֶׁל בַּעַל־חוֹב, בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ"ל.