פרק ח – פרק כ

פרק ח

אכְּשֶׁלּוֹמְדִין מִלֵּי דְּפוּרְעָנוּתָא (כְּגוֹן כְּשֶׁלּוֹמְדִין הִלְכוֹת אֲבֵלוּת וְכַיּוֹצֵא) אֵין לְעַיֵּן שָׁם הַרְבֵּה. כִּי אֵין צְרִיכִין לְהַעֲמִיק הַמַּחֲשָׁבָה בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל (כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים) וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲבֹר בִּמְהִירוּת מְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ.

פרק ט

אבְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב ז"ל: שֶׁסַּכִּין אֵין נוֹתְנִין בְּמַתָּנָה. הַיְנוּ שֶׁאֶחָד לֹא יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ סַכִּין בְּמַתָּנָה.

פרק י

אהָרְשָׁעִים הֵם מְלֵאִים חֲרָטוֹת, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ חֲרָטָה. כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּעִנְיַן רִשְׁעָתָם, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ חֲרָטָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁבָּא בְּדַעְתָּם חֲרָטוֹת, עַל־כֵּן הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר בְּרִשְׁעָתָם.

בכְּמוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּלְחָמִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּנֶגְדּוֹ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ, כְּשֶׁהָרָע רוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל אֵיזֶה טוֹב לְהִתְעוֹרֵר אֶצְלָם, אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. וְהָבֵן.

גוְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', אֲפִלּוּ לִשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה יוֹתֵר לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה' – מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר. (וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר). וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר זֶה וּבְתַחְבּוּלוֹת תַּעֲשֶׂה מִלְחָמָה – לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרָע בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל פַּעַם. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה.

פרק יא

אאַשְׁרֵינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.

בוְאָמַר: שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

גכִּי כַּמָּה מְנִיעוֹת וְכַמָּה בִּלְבּוּלִים וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת וְכַמָּה עִכּוּבִים וְסִכְסוּכִים הָיָה לוֹ עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן. וְהוּא קָפַץ עַל כֻּלָּם וְגָמַר הָעֻבְדָּה בִּשְׁלֵמוּת וְהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

דוְאָמַר: זֶה אֲנִי מַאֲמִין וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה בְּעִנְיַן זֶה, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכָל מִינֵי הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל אֵיזֶה עֻבְדָּה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה – אֵין שׁוּם תְּנוּעָה וְאֵין שׁוּם מַחֲשָׁבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל.

הוּכְשֶׁזּוֹכִין לִשְׁבֹּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלִגְמֹר הַעֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי נַעֲשִׂין מִכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעִנְיָן זֶה, (קֹדֶם שֶׁשָּׁבַר וְעָבַר עַל כָּל הַמְנִיעוֹת בְּעֵת שֶׁהָיָה מְסֻפָּק וּמְבֻלְבָּל וְהָיָה עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁקָל אִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה, וְהַמְּנִיעוֹת הָיוּ מוֹנְעִים אוֹתוֹ מִכָּל צַד, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲבֹר עַל כָּל זֶה וְלִשְׁבֹּר הַכֹּל) אֲזַי נַעֲשִׂין מִכָּל הַמְּנִיעוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַתְּנוּעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה, וְהַכֹּל נִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהָיָה לוֹ מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל.

ואַשְׁרֵי כְּשֶׁזּוֹכִין לִקְפֹּץ עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְזוֹכִין לִגְמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּה טוֹבָה:

פרק יב

אאֵלּוּ הָרוֹצִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְלִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה', וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וְאֵינָם יְכוֹלִים לָתֵת עֵצָה לְנַפְשָׁם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת מֵחֲמַת גֹּדֶל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' קָשֶׁה לָהֶם לַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי, דַּע, (שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים וּלְהוּטִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה קְדֻשָּׁה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר כָּרָאוּי) זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים וּלְהוּטִים אַחַר זֶה, הוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מ"ד): "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה".

בוְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (זוהר) שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת.

גהַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְהוּא צָרִיךְ לְכַמָּה יְגִיעוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וַאֲזַי אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ" וְכוּ'.

דוּכְמוֹ כֵן בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה ח"ו לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ וְהַיִּסּוּרִין וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִזֶּה מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה וְחָפֵץ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ (רַק שֶׁאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ) זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה".

העַל כֵּן עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד, לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת – עֲשֵׂה, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו מְאֹד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ כְּלָל וּמַרְחִיקִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'. אַף־עַל־פִּי־כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל, וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

פרק יג

איֵשׁ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה וְיֵשׁ לָהֶם דֹּחַק וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם. וְדַע שֶׁיֵּשׁ דִּבּוּרִים יְקָרִים שֶׁיּוֹצְאִים עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלִים דַּיְקָא.

באַךְ יֵשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַבִּלְבּוּלִים וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מד־יט): שֶׁיֵּשׁ תַּרְדֵּמָה שֶׁל נְבוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בְּרֵאשִׁית טו־יב), וְיֵשׁ תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת וְכוּ'. תַּרְדֵּמָה הוּא בִּלְבּוּל הַדַּעַת:

פרק יד

אאֲנִי מְקַנֵּא מְאֹד אִישׁ כָּשֵׁר (שֶׁקּוֹרִין עֶרְלִיכֶר יְהוּדִי), כִּי נִדְמֶה שֶׁהוֹלֵךְ בֶּן אָדָם עִם דַּקִּין וְכַרְכָּשׁוֹת וְאֵבָרִים כִּשְׁאָר כָּל הָעוֹלָם וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי אִישׁ כָּשֵׁר יָקָר מְאֹד, אַשְׁרֵי לוֹ.

בוְהָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לָצֵאת בָּזֶה (כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר וְיִהְיוּ נָא פִּי שְׁנַיִם, בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" ס"ו) כִּי צְרִיכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל דַּוְקָא, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁ"אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְּרֵהּ" [אנוס, השם פוטר אותו] (בָּבָא קַמָּא כח:) עִם כָּל זֶה, זֶהוּ לְמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת הַחוֹב, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְקָרֵר דַּעְתּוֹ בָּזֶה בַּמֶּה שֶׁהוּא פָּטוּר מֵחֲמַת הָאֹנֶס, רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת ה' בְּפֹעַל (כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הנ"ל עַיֵּן שָׁם).

גאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם זֶה טוֹב, כְּשֶׁאוֹחֲזִין בָּזֶה שֶׁאֵין רוֹצִין לָצֵאת עִם הָאֹנֶס, רַק שֶׁכִּסּוּפוֹ חָזָק וּרְצוֹנוֹ תַּקִּיף מְאֹד לִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת ה' בְּפֹעַל. וְזֶה הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אָנוּס וְאֵינוֹ זוֹכֶה אֶל הָעֲבוֹדָה, הָרָצוֹן הנ"ל בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד.

פרק טו

אאָמַר: שֶׁהוּא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת כְּמוֹ בְּהֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת לו): "כָּל אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בָּהֵמָה". הַיְנוּ שֶׁהוּא חָכְמָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה.

בוּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (חֻלִּין ה:): עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים לו): "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'" – אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרוּמִים בְּדַעַת וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אָסָף (תְּהִלִּים עג): "וַאֲנִי בַּעַר וְלֹא אֵדָע בֶּהֱמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה).

פרק טז

אדַּע, שֶׁיְּכוֹלִין לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְלֹא יִשְׁמַע שׁוּם אָדָם כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל כְּלָל, רַק הַצְּעָקָה הִיא בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, וְזֶה יוּכַל כָּל אָדָם. (דְּהַיְנוּ שֶׁיְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַצְּעָקָה וְיִכְנֹס קוֹל הַצְּעָקָה בְּמַחֲשָׁבָה וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ קוֹל הַצְּעָקָה מַמָּשׁ עִם הַנִּגּוּן כְּדֶרֶךְ שֶׁצּוֹעֲקִין. וְיִכְנֹס בָּזֶה עַד שֶׁיִּצְעַק מַמָּשׁ בִּבְחִינַת "קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה" וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כְּלָל).

בכִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ צִיּוּר כְּלָל, רַק צְעָקָה מַמָּשׁ, כִּי יֵשׁ סִמְפּוֹנוֹת בָּרֵאָה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל וְגַם יֵשׁ סִמְפּוֹנוֹת דַּקִּים הַיּוֹצְאִים מִן הָרֵאָה אֶל הַמֹּחַ, וְעַל־כֵּן יְכוֹלִים לְהַכְנִיס הַקּוֹל דֶּרֶךְ הַסִּמְפּוֹנוֹת הַדַּקִּים הַהוֹלְכִים אֶל הַמֹּחַ עַד שֶׁיִּצְעַק מַמָּשׁ בְּמֹחוֹ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמְצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ קוֹל הַצְּעָקָה מַמָּשׁ, שֶׁבְּזֶה הוּא מַכְנִיס קוֹל הַצְּעָקָה אֶל הַמֹּחַ.

גוְיוּכַל לַעֲמֹד בֵּין כַּמָּה בְּנֵי אָדָם וְיִצְעַק מְאֹד וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כַּנַּ"ל.

דוְלִפְעָמִים יוּכַל לְהִשָּׁמֵט מִזֶּה אֵיזֶה קוֹל דַּק שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנָס הַקּוֹל דֶּרֶךְ הַסִּמְפּוֹנוֹת שֶׁל הַמֹּחַ אֶל הַמֹּחַ, יוּכַל לְהִשָּׁמֵט לִפְעָמִים שֶׁיֵּצֵא הַקּוֹל דֶּרֶךְ הַסִּמְפּוֹנוֹת הַמּוֹצִיאִין קוֹל, אֲבָל הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל.

הוּבְלֹא דִּבּוּר (הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין מוֹצִיאִים שׁוּם דִּבּוּר בִּשְׁעַת הַצְּעָקָה הנ"ל) קַל יוֹתֵר לִצְעֹק כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר קָשֶׁה יוֹתֵר לִתְפֹּס אֶת הַקּוֹל אֶל הַמַּחֲשָׁבָה וְלִבְלִי לַהֲנִיחוֹ לָצֵאת דֶּרֶךְ הַקָּנֶה הַמּוֹצִיא קוֹל, אֲבָל בְּלֹא דִּבּוּר קַל יוֹתֵר.

פרק יז

אהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד עַל הַתְמָדַת הַלִּמּוּד, וְאָמַר לוֹ: מַדּוּעַ לֹא תִּלְמַד? מַה תַּפְסִיד בָּזֶה הֲלֹא תְּקַבֵּל עוֹלָם הַבָּא עַל הַלִּמּוּד?!

בוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כְּשֶׁהַתּוֹרָה מַרְאָה אַהֲבָה לְאֶחָד, אָז אֵין רוֹצֶה כְּלָל עוֹלָם הַבָּא, רַק שֶׁרוֹצֶה אֶת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ. וַהֲלֹא גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹמֵד (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (עֲבוֹדָה זָרָה ג:) סֵדֶר הַיּוֹם שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ').

גוּבַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נָפַל לִמּוּד הַתּוֹרָה מְאֹד. וְדַע, שֶׁהַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, דְּהַיְנוּ הָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ אָז, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שׁוּם כַּוָּנוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים רַק עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה – כְּשֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵיזֶה דִּבּוּר נִתְקַיֵּם כָּךְ.

פרק יח

אפַּעַם אֶחָד סִפַּרְנוּ עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַדְפָּסַת סְפָרִים, שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ נִתְרַבּוּ מְאֹד בַּעֲלֵי מַדְפִּיסִים וְהֵם מַדְפִּיסִים בְּכָל פַּעַם סְפָרִים הַרְבֵּה מְאֹד [מתקופתם של] מֵ"רִאשׁוֹנִים" וְ"אַחֲרוֹנִים". וְקָפְצוּ עֲלֵיהֶם זְבִינָא [קונים] מְאֹד, כִּי הַכֹּל קוֹנִים סְפָרִים עַכְשָׁו וְכוּ'.

בוְאָמַר רַבֵּנוּ, ז"ל: כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שַׁבָּת קל"ח:) "עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל", עַל־כֵּן מַדְפִּיסִים סְפָרִים הַרְבֵּה וְכָל אֶחָד קוֹנֶה סְפָרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ סְפָרִים בְּיַד כָּל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח הַתּוֹרָה, עַל יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַנִּמְצָאִים בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַאֲפִלּוּ בְּיַד חַיָּט וְכַיּוֹצֵא נִמְצָאִים עַכְשָׁו סְפָרִים, וְכָל אֶחָד חוֹטֵף וְקוֹנֵה סְפָרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה סְפָרִים בְּיַד כָּל אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא תּוּכַל הַתּוֹרָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ עַל־יְדֵי־זֶה.

גאֲבָל זֶה אֵין יוֹדְעִים, שֶׁכְּשֶׁאֵין לוֹמְדִים הַתּוֹרָה, אֵין מוֹעִילִים הַסְּפָרִים כְּלָל. כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נָפַל לִמּוּד הַתּוֹרָה מְאֹד וְהַלִּמּוּד הוּא מֻעָט מְאֹד עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים (הַיְנוּ כִּי מַה יּוֹעִילוּ הַסְּפָרִים הָרַבִּים שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹמְדִים אוֹתָהּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים)

פרק יט

אוְאָמַר: נִכְסַפְתִּי מְאֹד לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם אֶל עֲשִׂיָּה, שֶׁיִּהְיֶה חִיּוּב אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִלְמוֹד כָּךְ וְכָךְ, בְּכָל יוֹם וְלֹא יַעֲבֹר, וְכַיּוֹצֵא.

בוְאָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, שֶׁנִּלְכְּדוּ בִּמְצוּדָה רָעָה עַד שֶׁרְגִילִין בַּעֲבֵרוֹת ח"ו, רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּחַ שֶׁל הַתּוֹרָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיְּכוֹלָה לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁרְגִילִין בָּהֶם ח"ו.

גוְאִם יַעֲשׂוּ לָהֶם חֹק קָבוּעַ וְחִיּוּב חָזָק לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּךְ וְכָךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּוַדַּאי יִזְכּוּ לָצֵאת מִמְּצוּדָתָם הָרָעָה, עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כֹּחַ הַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד (לה).

דוְכָל עִקַּר מְגַמָּתוֹ וְחֶפְצוֹ הָיָה תָּמִיד רַק לְעֻבְדּוֹת וַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל, רַק שֶׁנַּעֲסֹק תָּמִיד בַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה בִּפְשִׁיטוּת. דְּהַיְנוּ לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים תָּמִיד וְהַכֹּל בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת.

הוְהִזְהִיר מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְהִרְבָּה מְאֹד לְדַבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה, מֵעִנְיַן (שִׂמְחָה כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים), אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה – הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ בְּעַל פֶּה וְהִזְהִיר מְאֹד בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד.

פרק כ

אכְּשֶׁהָאָדָם כָּל הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה, אֲזַי בְּנָקֵל לוֹ לְיַחֵד לוֹ שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ וּלְהָשִׂיחַ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים). אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת ח"ו, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן ע"ד) כַּמָּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת שָׂמֵחַ תָּמִיד וּבְיוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה.

בוְאָמַר: כִּי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד לְהָאָדָם לִזְכּוֹת לָזֶה, יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הָעֲבוֹדוֹת.

געָנָה וְאָמַר: כְּפִי הַנִּרְאֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשִׂמְחָה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי עִנְיְנֵי שְׁטוּת, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי צְחוֹק וּשְׁטוּת וְכוּ' (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְשִׂמְחָה.

דכְּשֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לְשִׂמְחָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ וּמַצִּיל אוֹתוֹ מִפְּגַם הַבְּרִית.