הדרוש הראשון · יום שלישי

רבים חושבים כי לא תאבד את הנפש בהמנע מן הטוב וחשוך מן היושר ולא ידעו ולא יבינו כי המעלים עיניו מן הצדקה רעתו רבה וחטאו כבדה מאוד:

אמנם הגזל מהעבירות החמורות ועון המעלים עיניו מן הצדקה קשה מן הגזל שנאמ' הנה זה היה עון סדום יד עני ואביון לא החזיקו וגו' אע"פ שהיו אנשי סדום אנשי חטאים כמו שנאמ' ואנשי סדום רעים וחטאים בממונם שם הכתוב ראש עוונם יען לא החזיקו יד עני ואביון. ונאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל י"י והיה בך חטא. הנה נקרא צר עין בליעל והוא השם הרע בשמות הרשעים וכן הוא אומר בנבל אל ישים אדוני את לבו אל איש הבליעל הזה אל נבל כי כשמו כן הוא ופירשו רז"ל במדרש תהלים שהיה נקרא בליעל מפני צרות עין וארז"ל כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד ע"א ומיסודי יראת י"י לעשות הטוב כמו שנא' יראת י"י אלמדכם מי האיש החפץ חיים סור מרע ועשה טוב אמר שלמה ע"ה טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל:

רבים יודעים חיוב מצות הצדקה ושכר פעולתה ולא ידעו מגדולת גמילות חסדים. ואמת הדבר ויציב ונכון כי יש אדם מחזיק ידו בגמילות חסדי' דל הוא ואין ידו משגת שישים בכל הזכיות הצדקה ביד ימינו בלא כסף ובלא מחיר וברוח שפתיו ילבש צדקה כשריוו ובאמרי פיו היה יהיה רב פעלים ויגדיל ויאדיר מעשי' גדולי' מן האביר שבנדיבים ומן המפזרים ונותנים צדקה:

ידבר על לב העני ויהיו דבריו נחת רוח לאביון וינחמנו ממעשיו ומעצבון ודיו ויכבדהו וינשאהו ויתנכר ממעשיו כי עגמה נפשו לאביון וארז"ל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א שנאמ' ותפק לרעב נפשך, והוא ענין פיוס דברים והראות לו רצון טוב בלב שלם ונפש חפצה הלא תראה מה שכתוב בפרשה באר היטב כי שפרו הרבה מאוד מן עושה צדקות וברכות רבות שנכבדות ממנו והשנית ילוה לעני לטוב לו להרחיב לו ונאמר טוב איש חונן ומלוה ואז"ל גדול המלוה לפני הקב"ה מן העושה צדקה. והשלישית יתן לו עצה טובה והגונה להרוחתו ולהצלחתו ויטול שכר על העצה בי האדם שמח בהכירו אהבת חבירו בהשגיחו על מעשיו מחמת רצונו הטוב שנאמ' שמן וקטורת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש. והרביעית ישית עצות לפני רבים לעשות צדקה וחסד ויקבל שכר על הרבים אשר הצדיק ועל הנפשות אשר יעשה ויזכה בשכר הצדקה אשר תעשה על ידו שנאמ' ונדיב נדיבות יעץ וארז"ל גדול המעשה יותר מן העושה וזהו אהבת חסד וכל מטיבי צעד יחזק ידם למען יאחזו דרכם ויוסיפו אומץ וארז"ל במדרש אני ישנה ולבי ער. אני ישנה בגלות מן הצדקה ולבי ער על ידי גמילות חסדים:

שבועת שקר הוקשה לע"א וכמו שהזהירה התורה בי' הדברות על ע"א כמו בן הזהירה על שבועת שוא ונאמר בע"א אנכי י"י אלהיך אל קנא לומר אע"פ שאני רחום וחנון כועס אני על עובדי ע"א ועל שבועת שוא ונקה לא ינקה אע"פ שאני מנקה לשבים בשאר העבירות איני מנקה הנשבע לשקר:

העובד ע"א מקלל את י"י שנאמר כי מזרעו נתן למולך וגומ'. והנשבע שבועות שוא הוא מחלל את י"י שנא' ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני י"י. וכשב"ד מחייבין שבועה על אדם והוא יודע שאינו יכול לישבע באמת אסור לו לומר אנכי אשבע כדי לאיים את חבירו כדי שיתפשר עמו שכך אמרו במכילתא מנין שלא יקבל עליו להשבע שנא' לא תשא את שם י"י אלהיך לשוא כמו לא תשא שמע שוא. תרגומו לא תקבל שמע דשקר:

המלשינים והמוסרות והנותנים חתיתים בארץ החיים יורדים לגיהנם ונדונים שם לדורי דורות:

המלבין פני חבירו ברבים ולא עשה תשובה אין לו חלק לעוה"ב ואין תשובתו תשובה עד שירצה את חבירו:

אסור לצער כל איש מישראל בין בדברים בין במעשה שנא' לא תונו איש את עמיתו וארז"ל באונאת דברים הכתוב מדבר. ולשון אונאה לשון צער וכשמזהיר הכתוב על אונאת ממון הזכיר שם מקח שנא' וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו ואם מצער אלמנה או יתום חייב מיתה בידי שמים שנא' כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אותו וחרה אפי בכם והרגתי אתכם וגו'.

המלוה בריבית ממונו מתמוטט ואבד העושר בענין רע אפילו ממון שהרויח בזעת אפו ועושר שעשה במשפט פרוט' של ריבית מכלה את הכל ולא יעשר ולא יקים חילו ואחריתו עדי אובד כמו שארז"ל בא זה ואבד את זה ונאמר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם למדנו שהמלוה בריבית מתמוטט ואינה עולה. ונאמר מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו. המלוה בריבית אינו עומד בתחיית המתים שנא' בנשך נתן ותרבית לקח חיה לא יחיה ארז"ל אע"פ שיש מלאך מליץ על העושה שאר עבירות ומזכיר עליו זכות שבידו המלוה בריבית אין מלאך א' מלמד עליו זכות:

עון נבלת פה מן העבירות החמורות שמקריבים העולם שנא' על כן על בחוריו לא ישמח י"י ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:

תקנה גדולה ליראת שמים ודרכי תשובה. עשה לך רב וקנה לך חבר ותדבר תמיד עם החבר ביראת שמים ותתיעץ תמיד עמו על תקון מעשיך. והאיך תנצל מן החטא ומכל דבר שבא לידך שנא' אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו ויקשב י"י וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו. ואמרו באבות דר' נתן ר' עקיבא אומר המדבק לעוברי עבירה אע"פ שאינו עושה כמעשיהם מקבל עונש כיוצא בהן.

נשלם הדרוש הראשון