הדרוש השני · יום רביעי
לא יתפור אדם בגד צמר בחוט של פשתן. וכן כרים וכסתות של צמר לא יתפור אותם אלא בחוטי קנבוס או בחוטי צמר. ואפילו עשר מצעות זו ע"ג זו ויש כלאים בתחתונה לא ישב על העליונה. לא ישחית אדם פאת זקנו ולא יעשה כמעשה המניחים חוט של שערות ומגלחים השאר בתער כי טועים הם ואי אפשר בלא מכשול אלא יגלחו כל זקנים במספרים ולא יעבירו תער כל עיקר. והמדקדקים אפי' תחת גרונם מגלחים במספרים. וכן עושים בכל הגלות הזה אשר בצרפת. אמנם תחת הגרון אינו אסור מן התורה לפי שאין שם פאה אבל אסרו חז"ל להעביר שער בתער בכל מקום שבגוף ואפי' תחת זרועותיו לפי שדומה לתקון הנשים אבל מותר להעביר במספרים:
גיד הנשה שמנונית שלו אסור מן התורה. כל דבר שאסור בהנאה אסור למכרו ואסור ליתנו במתנה מפני שמחזיקין לו טובה. ואסור ליתנו לחתול או לכלב שמזונותיהם עליו:
קדרה שהניחה שפחה כותית על האש ונתבשל התבשיל כמאכל בן דורסאי אותו תבשיל אסור באכילה ושוברין הקדרה והקערות ואע"פ שהדליק ישראל האש לא תתן השפחה כותית הקדרה או המחבת ע"ג האש אלא ע"י ישראל דוקא יותן הקדרה אצל האש:
השולח מחבת לתנור ע"י עכו"ם ואין שם שומר מישראל הרי הבשר או המאכל נבלה וחוששין שמא החליף העכו"ם שכך ארז"ל בשר ישראל ביד עכו"ם אחור עד שיהא חותם בתוך חותם. היהודית ההולכת לתנור בבית האופה להשליך עץ אחד לתוך התנור כדי להכשיר התנור שכרה גדול מאוד: ישמעאלית שטבלה אם לא האמינה בתורת משה ומצות שהאשה חייבת בהן הרי היא עושה יין נסך במגעה והרי היא כעכו"ם לכל דבר. יין שנתנו בו מעט דבש ונגע בו העכו"ם הרי הוא יין נסך. אל יתן העכו"ם ענבים בגת בזמן שהתחיל היין למשוך בגת בין בראשו בין בסופו. גבינה של גוים אסורה בכל מקום וכן חלב שחלבה עכו"ם ואין ישראל רואהו אסור לאכול ממנו:
ערלה וודאי נוהגת אפי' בחוצה לארץ אפי' של עכו"ם הפירות אסורין בהנאה ג' שנים אבל ספק ערלה מותר:
כרם רבעי אסור בלא פדיון ודוקא כרם אבל גפן אחד ושאר נטעים אין בהם דין רבעי כלל כיצד פודהו כמבואר במשניות במס' כלאים:
כל ישראל חייבים להפריש חלה מעיסתן ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש חלה. ושיעורן מ"ג בצים ושליש וחומש ביצה כמנין חלה ואם ספק אם יש בעיסתו כשעור תפריש חלה בלא ברכה כמפורש בטור י"ד סי' שכ"א:
כלאי הכרם אסורים בהנאה אפי' בחוצה לארץ ודוקא שיהיו ב' מינין מלבד הכרם כגון חטה ושעורה אבל מין א' מותר בח"ל הרכבת אילן מין בשאינו מינו אסור מן התורה אפי' בח"ל אבל מין במינו מותר אפי' בא"י. הרבעת בהמה אסור מן התורה:
בכור מבהמה טהורה אסור בהנאה עד שיפול בו מום מאליו כגון נשברה או נקטעה רגלו או נסמית עינו ואח"כ שוחטו הכהן. והכהן יכול להאכיל ממנו לישראל שותפות עכו"ם פטור מן הבכורה פטר חמור של ישראל בזמן הזה אסור בהנאה עד שיפדה בשה או בשאר דברים בשווי' ונותן הפדיון לכהן:
חייב אביו לפדות את בנו הבכור ולתת ה' סלעים לכהן ושיעור ה' סלעים י"ב דינרין כמבואר בדרז"ל. ואם לא פדאהו אביו יפדה את עצמו כשיגדל והכהן יכול להחזיר הה' סלעים אם ירצה. אבל אסור להתנה עם הכהן לכתחלה במתנה ע"מ להחזיר:
אסור להורות שום הוראה בין בדין או באיסור והיתר אחר ששתה שכך ארז"ל השותה רביעית יין אל יורה שנא' יין ושכר אל תשת וגו' וכתיב ולהורות את בני ישראל וגו':
כל כלי מתכות חדשים שלוקחין מהעכו"ם צריכין טבילה במקוה או בנהר. וכלי מתכות ישנים שלוקחין מהעכו"ם מדיחין ומגעילין ואח"כ מטבילין ויברך בא"י אמ"ה אקב"ו על טבילת כלים וכלי חרס המצופים באבר מטבילין ג"כ. י"א בברכה וי"א בלא ברכה: (וספק ברכות להקל)
אסור להדליק או לעשות מלאכה בע"ש אחר שקיעת החמה וזהו בין השמשות ואם היום מעונן אסור להדליק עד שברור לך שהשמש לא שקעה עדיין:
אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לעכו"ם שתהא ברשות העכו"ם בשבת שמא יעשה בה מלאכה בשבת וישראל מצווה על שביתת בהמתו:
אסור להוסיף מים חמין לתוך קדרה של תבשיל להחמן בשבת והמוסיף הרי הוא כמבשל בשבת: