מסכת מעילה · דף ג

אָמֵינָא: חַטָּאת, הוֹאִיל וּלְכַפָּרָה קָא אָתְיָא – לָא בְּדִילִין מִינַּהּ, אֲבָל קָדָשִׁים, הוֹאִיל וְלָאו לְכַפָּרָה קָאָתֵי – בְּדִילִי מִנְּהוֹן, וְלֵית בְּהוּ מְעִילָה, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְחַטָּאת שֶׁמֵּתָה מִי אִית בַּהּ מְעִילָה? וְהָתְנַן: חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת וּמָעוֹת הַהוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין!

אָמְרִי: חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת – בְּחַיֵּיהֶן בְּדִילִין מִנְּהוֹן, לְאַפּוֹקֵי הֵיכָא דְּמֵחַיִּים – דְּלָא בְּדִילִין מִינֵּיהּ.

אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַבָּה חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא, וַחֲדָא מִגּוֹ חֲדָא:

וְכוּלָּן, אֵין מְטַמְּאִים בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן,

חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעָשָׂה לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטַּאת הָעוֹף לְשֵׁם חַטָּאת.

וְקָתָנֵי עִילָּוֵיהּ: כׇּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, וְכׇל שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ – מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה.

וְקָתָנֵי: כׇּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ – אִם עָלוּ, לֹא יֵרְדוּ. תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה! תְּיוּבְתָּא.

וְהָא דִּפְלִיגִי בַּהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עוֹלַת בָּמַת יָחִיד, שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים –

עמוד ב

קְלָטוּהָ מְחִיצוֹת לְכׇל דָּבָר.

בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: [עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ, שֶׁנִּפְסְלָה] – עָלוּ, מַהוּ שֶׁיֵּרְדוּ?

מִדְּקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לַחֲדָא, מִכְּלַל דְּאִידַּךְ פְּשִׁיטָא לֵיהּ, אִי כְּרַבָּה אִי כִּדְרַב יוֹסֵף.

חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ:

עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּה הָתָם אִם עָלוּ – יֵרְדוּ, מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ –

פָּסְלָה, שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – לֹא פָּסְלָה,

אוֹ דִילְמָא: אֲפִילּוּ לְרַב יוֹסֵף דְּאָמַר אִם עָלְתָה – לֹא תֵּרֵד, מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ – קָלְטָה, שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – לָא קָלְטָה. תֵּיקוּ.

אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים.

יְתֵיב אַבָּיֵי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לִפְנִים, וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה – לֹא קִדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם.

שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר, וַאֲפִילּוּ קָרְמוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ – קָדַשׁ הַלֶּחֶם.

אַלְמָא פִּיגּוּל מַיְיתֵי לַהּ לִידֵי מְעִילָה! אִישְׁתִּיק.

כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ: בִּזְרִיקָה.

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבָא: וְהָא אָמַר עוּלָּא: קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ,

וּקְמִיצָה הַיְינוּ שְׁחִיטָה!

אֲמַר לֵיהּ: אִיסּוּרָא דְּמַיְיתֵי לִידֵי פִיגּוּל.