תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת יבמות

מסכת יבמות · דף סג

1,218 מילים · כ-8 דק׳ קריאה

וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דׇּחְקוֹ — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אָז תִּקְרָא וַה׳ יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי״.

סִימָן: אִשָּׁה. וְקַרְקַע. עֵזֶר. זֹאת. שְׁתֵּי. הַבְרָכוֹת. תַּגָּרֵי. פָּחֲתִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה — אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע — אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״.

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״: זָכָה — עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה — כְּנֶגְדּוֹ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי, כְּתִיב ״כְּנַגְּדוֹ״, וְקָרֵינַן ״כְּנֶגְדּוֹ״. זָכָה — כְּנֶגְדּוֹ, לֹא זָכָה — מְנַגַּדְתּוֹ.

אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב: ״אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר״, בַּמָּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לָאָדָם? אֲמַר לֵיהּ: אָדָם מֵבִיא חִיטִּין — חִיטִּין כּוֹסֵס? פִּשְׁתָּן — פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו?!

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי״ — מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כׇּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁבָּא עַל חַוָּה.

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: שְׁתֵּי הַבְרָכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ בְּךָ: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. ״כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה״ — אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַדָּרוֹת בָּאֲדָמָה אֵין מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. ״כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ״ — אֲפִילּוּ סְפִינוֹת הַבָּאוֹת מִגַּלְיָא לְאַסְפַּמְיָא אֵינָן מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אוּמָּנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ״. רַבִּי אֶלְעָזָר חַזְיַהּ לְהַהִיא אַרְעָא דְּשָׁדֵי בַּיהּ כְּרָבָא לְפוּתְיָא, אֲמַר לֵיהּ: אִי תִּשְׁדְּיֵיהּ לְאוּרְכָּיךְ — הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ.

רַב עָל לְבֵינֵי שֻׁיבְלֵי, חֲזַנְהוּ דְּקָא נָיְיפָן, אֲמַר לְהוּ: אִי נָיְיפַתְּ — אִיתְנוֹפֵי. הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ. אָמַר רָבָא: מְאָה זוּזֵי בְּעִיסְקָא — כֹּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא, מְאָה זוּזֵי בְּאַרְעָא — מִילְחָא וַחֲפוּרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַגְנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא, וּמַרְמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי.

אָמַר רַב פָּפָּא: זְרַע וְלָא תִּזְבֹּין. אַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, הָנֵי מִבָּרְכָן. זַבֵּין וְלָא תִּיזּוֹל. הָנֵי מִילֵּי בִּיסְתַּרְקֵי, אֲבָל גְּלִימָא — לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ.

טוּם וְלָא תְּשַׁפֵּיץ. שַׁפֵּיץ וְלָא תִּיבְנֵי. שֶׁכׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן — מִתְמַסְכֵּן. קְפוֹץ זְבֹין אַרְעָא, מְתוֹן נְסֵיב אִיתְּתָא. נְחֵית דַּרְגָּא נְסֵיב אִיתְּתָא. סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם״, וּכְתִיב: ״אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר״.

רַב הֲוָה מִיפְּטַר מֵרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא לַיצְּלָךְ מִמִּידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא? נְפַק, דָּק וְאַשְׁכַּח: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ׳״. רַב הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ, כִּי אָמַר לַהּ ״עֲבִידִי לִי טְלוֹפְחֵי״, עָבְדָא לֵיהּ חִימְצֵי. ״חִימְצֵי״, עָבְדָא לֵיהּ טְלוֹפְחֵי.

כִּי גְדַל חִיָּיא בְּרֵיהּ, אֲפֵיךְ לַהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִיעַלַּיָא לָךְ אִמָּךְ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא דְּקָא אָפֵיכְנָא לַהּ. אֲמַר לֵיהּ, הַיְינוּ דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: דְּנָפֵיק מִינָּךְ, טַעְמָא מַלְּפָךְ. אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד הָכִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה וְגוֹ׳״.

רַבִּי חִיָּיא הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ. כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח מִידֵּי, צָיַיר לֵיהּ בְּסוּדָרֵיהּ וּמַיְיתֵי נִיהֲלַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב: וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמָר? אֲמַר לֵיהּ: דַּיֵּינוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ, וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ

עמוד ב

מִן הַחֵטְא. מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ.

וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ״, וַאֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ! מִתְקָיף תְּקִיפָא, וְעַבּוֹרֵי מְיעַבְּרָא בְּמִלַּהּ.

הֵיכִי דָּמֵי אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבָּיֵי: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. רָבָא אָמַר: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמַהְדְּרָא לֵיהּ גַּבָּא.

אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה עֲוֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה׳״. בְּמַעְרְבָא כִּי נָסֵיב אִינָשׁ אִיתְּתָא, אָמְרִי לֵיהּ הָכִי: ״מָצָא״ אוֹ ״מוֹצֵא״? ״מָצָא״ דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, מוֹצֵא דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״.

אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב: ״גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבּוֹת דִּין וְקָלוֹן״, וְאָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה — צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בַּחֲבִרְתַּהּ, וְלָא בְּסִילְתָּא. וְאָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה״.

וְאָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ. אִי בַּתּוֹרָה מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָּהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קָרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁהַכָּתוּב מְגַנֶּהָ. אִי בְּגֵיהִנָּם מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁגֵּיהִנָּם נִמְשְׁלָה בָּהּ.

״הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה״, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. ״נְתָנַנִי ה׳ בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם״, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חִיָּיא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. בְּמַעְרְבָא אָמְרוּ: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ.

״בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵלּוּ הַמִּינִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים וְגוֹ׳״.

בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מַרְטְנַאי, שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרוּמִּים בַּשּׁוּק. שֶׁאֵין לְךָ מְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרוֹם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ חַבָּרִים. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֲתוֹ חַבָּרֵי לְבָבֶל, שְׁגָא נְפַל. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא, תָּרֵיץ יְתֵיב.

גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה. גָּזְרוּ עַל הַבָּשָׂר — מִפְּנֵי הַמַּתָּנוֹת, גָּזְרוּ עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת — מִפְּנֵי הַטְּבִילָה.

קָא מְחַטְּטִי שָׁכְבֵי — מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה יַד ה׳ בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם״. אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: (זוֹ) חַטּוֹטֵי שָׁכְבֵי. דְּאָמַר מָר: בַּעֲוֹן חַיִּים — מֵתִים מִתְחַטְּטִין.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי, כְּתִיב: ״לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדוֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ״, וּכְתִיב: ״וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים״. אֲמַר לֵיהּ: נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִחְיוּ בְּעוֹלָם הַזֶּה וְיֶחֶטְאוּ, וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנָּם.

כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ״, וּכְתִיב: ״טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן״. ״אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ״, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — ״יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ״. ״אִשָּׁה יָפֶה אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם״.

״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחֲתוּ, וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״. ״רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל״. ״הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת. כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף — כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה״.

״אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ״. ״מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ״. ״רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ. גַּלֵּה סוֹד לְאֶחָד מֵאָלֶף״.

אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״.

רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״.

אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים, נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים. אָמַר לָהֶן בֶּן עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה, אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּים עַל יְדֵי אֲחֵרִים.

תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְכוּ׳.

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ —

עוד במסכת יבמות