מסכת יבמות · דף לא
כֵּיוָן דְּקָא מַצְרְכַתְּ חֲלִיצָה — מִידָּע יָדְעִי דְּחוּמְרָא בְּעָלְמָא הוּא. אִי הָכִי, גֵּירוּשִׁין נָמֵי לִיתְנֵי, וְלַיצְרְכַהּ חֲלִיצָה, וּמִידַּע יָדְעִי דְּחוּמְרָא בְּעָלְמָא הוּא!
אִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת, מִתְיַיבֶּמֶת. הָכָא נָמֵי, אִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת, מִתְיַיבֶּמֶת! וְתִתְיַיבֵּם, וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם — אַחֲזָקָה קָא קָיְימָא.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל בַּת אָחִיו, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם מֵת רִאשׁוֹן, צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.
אַמַּאי? הָכָא נָמֵי, נֵימָא: אִשָּׁה זוֹ בְּחֶזְקַת הֶיתֵּר לַשּׁוּק עוֹמֶדֶת, וּמִסָּפֵק אַתָּה בָּא לְאוֹסְרָהּ — אַל תַּאַסְרֶנָּה מִסָּפֵק!
וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי לְחוּמְרָא — חוּמְרָא דְּאָתֵי לִידֵי קוּלָּא הוּא: שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת, מִתְיַיבֶּמֶת! גֵּירוּשִׁין דִּשְׁכִיחִי — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, מַפּוֹלֹת דְּלָא שְׁכִיחִי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.
אִי נָמֵי: גֵּירוּשִׁין דְּקָיְימָא עֶרְוָה דְּקָא מוֹכְחָ[א], וְצָרָתָהּ קָמַצְרְכַתְּ לַהּ חֲלִיצָה, אָמְרִי: קָמוּ בֵּיהּ רַבָּנַן בְּגִיטָּא דְּגִיטָּא מְעַלְּיָא הוּא, וְאָתוּ לְיַיבּוֹמֵי לְצָרָה. מַפּוֹלֶת, מִי קָמוּ בְּהוּ רַבָּנַן בְּמַפּוֹלֶת?
וְגַבֵּי גֵירוּשִׁין מִי לָא תְּנַן? וְהָתְנַן: הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ, קָרוֹב לָהּ — מְגוֹרֶשֶׁת, קָרוֹב לוֹ — אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.
וְאָמְרִינַן: לְמַאי הִלְכְתָא? דְּאִי כֹּהֵן הוּא — אֲסִורָה לֵיהּ, וְאִי עֶרְוָה הִיא — צָרָתָהּ בָּעֲיָא חֲלִיצָה. וְלָא אָמְרִינַן: שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת, מִתְיַיבֶּמֶת!
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: הָכָא בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים עָסְקִינַן, אַחַת אוֹמֶרֶת: קָרוֹב לָהּ, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: קָרוֹב לוֹ, דְּהָוֵה לֵיהּ סְפֵיקָא דְאוֹרָיְיתָא. וּמַתְנִיתִין דְּהָכָא בְּכַת אַחַת, דְּהָוֵה לֵיהּ סְפֵיקָא דְרַבָּנַן.
וּמִמַּאי דְּמַתְנִיתִין דְּהָכָא בְּכַת אַחַת? דּוּמְיָא דְּקִדּוּשִׁין: מָה קִדּוּשִׁין בְּכַת אַחַת, אַף גֵּרוּשִׁין בְּכַת אַחַת. וְקִדּוּשִׁין גּוּפַיְיהוּ, מִמַּאי דִּבְכַת אַחַת? דִּלְמָא בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים? אִי בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים — תִּתְיַיבֵּם, וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
קָיְימִי עֵדִים וְקָאָמְרִי קָרוֹב לָהּ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ תִּתְיַיבֵּם וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם?! וְתוּ — בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים נָמֵי, סְפֵיקָא דְרַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִינַן: אוֹקֵי תְּרֵי לְבַהֲדֵי תְּרֵי, וְאִשָּׁה אוֹקְמַהּ אַחֲזָקָה!
מִידֵּי דְּהָוֵה אַנִּכְסֵי דְּבַר שָׁטְיָא. דְּבַר שָׁטְיָא זַבֵּין נִכְסֵי. אֲתוֹ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי: כְּשֶׁהוּא חָלִים זַבֵּין, וְאָתוּ בֵּי תְרֵי וַאֲמַרוּ: כְּשֶׁהוּא שׁוֹטֶה זַבֵּין. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: אוֹקֵי תְּרֵי לַהֲדֵי תְּרֵי,
עמוד ב
וְאַרְעָא אוֹקְמַהּ בְּחֶזְקַת בַּר שָׁטְיָא!
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: ״יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ״. תְּנָא בְּקִידּוּשִׁין, וְהוּא הַדִּין לְגֵירוּשִׁין. תְּנָא בְּגֵירוּשִׁין, וְהוּא הַדִּין לְקִידּוּשִׁין.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי ״יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ״, מַאי ״זֶהוּ״ דְּקָתָנֵי?
אֶלָּא אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּקִידּוּשִׁין יֵשׁ בְּגֵירוּשִׁין, וְיֵשׁ בְּגֵירוּשִׁין מַה שֶּׁאֵין בְּקִידּוּשִׁין, וְ״זֶהוּ״ דְּגֵירוּשִׁין לָאו דַּוְקָא. אֶלָּא, מִשּׁוּם דִּתְנָא ״זֶהוּ״ בְּקִידּוּשִׁין, תְּנָא נָמֵי ״זֶהוּ״ בְּגֵירוּשִׁין. וְ״זֶהוּ״ דְּקִידּוּשִׁין לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי זְמַן, דְּלֵיכָּא בְּקִידּוּשִׁין.
וּמִפְּנֵי מָה לֹא תִּקְּנוּ זְמַן בְּקִידּוּשִׁין? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם פֵּירֵי — אֲרוּסָה לֵית לַהּ פֵּירֵי.
אֶלָּא, לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בַּת אֲחוֹתוֹ — לִיתַקֵּין זְמַן!
מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דִּמְקַדֵּשׁ בְּכַסְפָּא וְאִיכָּא דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁטָרָא, לָא תַּקּוּן רַבָּנַן זְמַן.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי: וְהָא עַבְדָּא, דְּאִיכָּא דְּקָנֵי בְּכַסְפָּא וְאִיכָּא בִּשְׁטָרָא, וְתַקּוּן רַבָּנַן זְמַן! הָתָם רוּבָּא בִּשְׁטָרָא, הָכָא רוּבָּא בְּכַסְפָּא.
אִיבָּעֵית אֵימָא, מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַינְּחֵהּ גַּבֵּי דִידַהּ — מָחֲקָה לֵיהּ. לַינְּחֵהּ גַּבֵּי דִידֵיהּ — זִמְנִין דְּבַת אֲחוֹתוֹ הִיא וּמְחַפֵּה עֲלַהּ.
לַינְּחֵהּ גַּבֵּי עֵדִים — אִי דִּזְכִיִרִי לַיְתוֹ לַיסְהוּד. וְאִי לָא — זִמְנִין דְּחָזוּ מִכְּתָבָא וְאָתוּ מַסְהֲדִי, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״מִפִּיהֶם״, וְלֹא מִפִּי כְתָבָם.
אִי הָכִי, בְּגֵירוּשִׁין נָמֵי נֵימָא הָכִי! הָתָם — לְהַצָּלָה דִּידַהּ קָאָתֵי, הָכָא — לְחוֹבָה דִּידַהּ קָאָתֵי.
מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין שָׁלֹשׁ נׇכְרִיּוֹת, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן, וְעָשָׂה בָּהּ הַשֵּׁנִי מַאֲמָר, וּמֵת — הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת.
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֵת אֶחָד מֵהֶן... יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״ — שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת יָבָם אֶחָד, וְלֹא שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְיַיבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה.
גְּמָ׳ וְאִי זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין דְּאוֹרָיְיתָא, חֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי! אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן, וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד מִתְיַיבְּמוֹת.
וּנְיַיבֵּם לַחֲדָא וְנִיחְלוֹץ לַחֲדָא! גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: בַּיִת אֶחָד, מִקְצָתוֹ בָּנוּי