שער שישי - שער הכניעה · פרק ח
אבל אם הכניעה סמוכה למדות הטובות או המדות הטובות סמוכות לה אומר בתשובה זה
מן הידוע אצלנו כי תחלת מה שתתקיים בו העבודה לאלהים מן האדם הוא שיתנצל לו ממדת האדנות
כי משער המצטרף אשר תתחייב מציאת כל אחד במציאת האחר שהאדם איננו ראוי לשם עבד עד שיהיה לו אדון והאדון לא יהיה ראוי לשם הזה עד שיהיה לו עבד. וכל אחד מהם בענין הקונה והקנוי איננו קודם את חבירו בשם ובערך
ולא תתקיים העבודה מן האדם לאלהים אלא עד שיקבל על עצמו כל מדות העבדות והן הכניעה והשפלות לפניו ושיתנצל לו מכל מדות האדנות שהן הגדולה והיקר והגובה והתפארת והגאון והדומה לזה.
ואמר אחד מן החכמים הגדולה מעטה הבורא ומי שרוצה להכנס עליו במעטהו יהדפנו. ואמר דוד (תהלים צב) ה׳ מלך גאות לבש.
ואין מדה טובה למאמין עד שיפרע החובה כמו שאמר הכתוב (שמואל א ט״ו:כ״ב) הנה שמוע מזבח טוב,
ולא תתקיים לו הטובה עד שיקבל עליו עבודת הבורא ויודה לו בכל מדות העבדות
ולא תתכן ממנו העבדות אלא באומן כניעתו לאלהים ושפלותו ושחותו לפניו כאשר הקדמנו
וזה מחייב שתהיינה כל המדות הטובות והחובות סמוכות לכניעותו והיא ראש ותחלה להן, והדין נותן בעבור זה שלא תתכן מדה טובה למי שלבו ריק מהכניעה לאלהים ויש בלבבו מאומה מן הגאוה והגדולה
וכן ראש התשובה השפלות והשחות והכניעה כמו שאמר הכתוב (ד״ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וגו׳ ואמר (שם יב) נכנעו לא אשחיתם: