שער שישי - שער הכניעה · פרק ג
אבל הסבות אשר תהיה הכניעה והשפלות בעבורם מן האדם אחר גאותו עשר.
אחת כשיחלש כחו מתנועתו הטבעית מפני חלאים או מזג רע או חלישות הרכבתו ויכנע בעבור זה ויתחנן אל האלהים ולבני אדם כמו שאמר (שם קז) ויכנע בעמל לבם וגו'.
והשנית כשימצאהו פגע או ריש ויצטרך לבני אדם אחר שלא היה צריך להם ויכנע להם ותשבר רוחו מהתגאות בענינו כמו שאמר (שמואל א ב) והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו וגו'.
והשלישית כשתהיה עליו לזולתו טובה עודפת ויראה חסדו עליו יכנע לו כמו שאמר (משלי יט) רבים יחלו פני נדיב וגו'.
והרביעית מי שנתחייב לחברו דבר ואינו יכול לפורעו ויכנע לו כמו שאמר (שם כב) אם אין לך לשלם וגו'.
והחמישית מי שהוא במאסר אויבו ויכנע לו ותשוח נפשו כמ״ש (תהלים קה) ענו בכבל רגלו וגו'. ואמר (איוב לו) ואם אסורים בזקים.
והששית העבד שאינו יכול לפדות עצמו מיד אדוניו ויכנע לו כמ״ש (תהלים קכג) הנה כעיני עבדים וגו'.
והשביעית כשתמצאנה את האדם צרות ופגעים מעציבים תשבר רוחו ויכנע לבבו ככתוב (ויקרא כו) או אז יכנע לבכם הערל.
והשמינית כשיחשוב עם נפשו בהמרותו האלהים בטובתו ובעטו בה במקום השבח עליה ויכנע ויבוש ויכלם מן האלהים כמ״ש (עזרא ט) אלהי בושתי ונכלמתי.
והתשיעית כאשר יוכיחנו הבורא ויכלימנו על המרותו אותו יכנע ויפחד כמו שאמר על אחאב (מלכים א כ״א:כ״ט) הראית כי נכנע אחאב מלפני.
והעשירית כשירגיש בקרבת המות ובוא יומו ויחשוב באימת המות ומעמד הדין והחשבון ויכנע וישוח ותקל נפשו בעיניו ויתחרט על חליפת ימיו וכלות חייו מבלי צדה ממעשים טובים יקדמם לפניו לעת נסעו כמ״ש (ישעיהו ל״ג:י״ד) פחדו בציון חטאים: