חלק ראשון (קמא) · תורה רכד

חלק א

אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק, הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהֶאָרָה מִן הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים וּקְלִפָּה וְעָלִין, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִין חִיּוּת מִן הָאִילָן, וְיֵשׁ עֲשָׂבִים שֶׁרְחוֹקִים מִן הָאִילָן, וְנִדְמֶה שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהָאִילָן, וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ, כִּי הָאִילָן מֵגֵן עֲלֵיהֶם וּמַצִּילָן מִן הַשֶּׁמֶשׁ,

כֵּן יֵשׁ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָלִין וַעֲנָפִים וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסי' סו אות א), וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן כַּנַּ"ל: