חלק ראשון (קמא) · תורה רכג

חלק א

כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְּאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא וְכוּ' (זוהר וירא דף קה:).

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר: אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן.

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו׳:כ״ג): כֹּה תְבָרְכוּ וְכוּ' אָמוֹר לָהֶם – הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְכוּ', אָמֵן: