חלק ראשון (קמא) · תורה יג

חלק א

אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה וְכוּ': (תהלים פט)

אלְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, וּשְׁבִירָתָהּ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה,

כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (פנחס דף רכד.): רוּחָא נָחֵת לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְלִבָּא, וְכַד נָחֵת רוּחָא, לִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי.

רוּחָא זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהִיא רוּחַ נְדִיבָה – עַל־יָדוֹ מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ע״ו:י״ג): יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים; שֶׁהָרוּחַ מְמַעֵט תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת.

נִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר, כִּי הַנְּגִינָה זֶה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פא): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף. חֶדְוָה – זֶה שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ,

וְזֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, שֶׁמְּקַשֵּׁר חִמּוּם הַלֵּב עִם הָרוּחַ, וְזֶה (משלי כ״ז:ט׳): קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב; וְזֶה בְּחִינַת (דברים ל״ג:י׳): יָשִׂימוּ קְטֹרָה בְּאַפֶּךָ – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת קְטֹרֶת הַנַּ"ל נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת (בראשית ג׳:י״ט): "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל".

וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, שֶׁאֲזַי יִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ב׳:כ׳): בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֶת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד׳:כ׳): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'.

וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם – חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם; וּכְפִי הַבִּטּוּל שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה זֹאת, כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן־אַף, בִּבְחִינַת: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', וְנִתְמַשֵּׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (תהילים י״ח:נ״א): וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ.

וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה חֶסֶד הַזֶּה, יִתְמַשֵּׁךְ הַדַּעַת, שֶׁהִיא בִּנְיַן הַבַּיִת, בִּבְחִינַת (שם ה): וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פנחס דף רכ:): וִימִּינָא דָּא זָמִין לְמִבְנָא בֵּי־מַקְדְּשָׁא, כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת בַּיִת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג.): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ':

חלק ב

בוְזֶה בְּחִינוֹת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה; כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה – עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא משֶׁה־מָשִׁיחַ*), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ״א:כ״ב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם;

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת משֶׁה־מָשִׁיחַ, יוּכַל לְקַבֵּל תּוֹרָה, וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה לְלַמֵּד שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בָּא מִיִּחוּדָא דְּקֻדְשָׁא־ בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ' – אָבִיךָ דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְאִמֶּךָ דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל (זוהר יתרו פה. פנחס ריג.);

וְיִחוּדָם – עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וְהֶחָכָם יָכוֹל לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת (שם יא): וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וְעַל־יְדֵי הַיִּחוּד הַזֶּה נוֹלָד הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁעוֹלֶה הֶחָכָם עִם הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, עַל־יְדֵי זֶה: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה:

חלק ג

גוְנֶפֶשׁ זֶה בְּחִינַת רָצוֹן,

שֶׁכָּל אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם הַבָּאִים לַחֲכַם־הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶהוּ רָצוֹן, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, בִּבְחִינַת (יחזקאל א׳:י״ד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב: רָצוֹא – בַּעֲלִיּוֹת הַנְּפָשׁוֹת, וָשׁוֹב – בַּחֲזָרַת הַנְּפָשׁוֹת עִם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה.

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּתִקּוּנֵי־זֹהַר (תיקון ע' דף קט.): רָצוֹא – דָּא נוּרִיאֵל, וָשׁוֹב – דָּא מְטַ"ט שַׂר הַפָּנִים. נוּרִיאֵ"ל דָּא נוּר דָּלוּק (זוהר בראשית כג: ובתיקונא שבעין) בַּחֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וָשׁוֹב – דָּא מְטַ"ט שַׂר הַפָּנִים, דְּאִיהוּ רָשִׁים בְּשֵׁם משֶׁה, דְּאִיהוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אַפֵּינוּ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁתַּכֵּךְ הַחֲמִימוּת.

וְזֶה: שָׁכָּכָה – גִּימַטְרִיָּא משֶׁה (זוהר בהר קיא: פנחס רלא.), שֶׁהוּא מְשַׁכֵּךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב;

רָצוֹא דָּא רָצוֹן, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, וָשׁוֹב דָּא משֶׁה, שֶׁמְּקַבֵּל הַתּוֹרָה:

חלק ד

דוְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא ט'נ'ת'א' [טְעָמִים, נְקוּדוֹת, תַּגִין, אוֹתִיוֹת], שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן.

וְזֶה שֶׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה בִּבְרֵאשִׁית: תַּמָּן רָאשֵׁי, תַּמָּן בַּת (תיקוני זוהר דף יח:). רָאשֵׁי – אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם (שמות ו׳:י״ד), שֶׁהָאָבוֹת הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא; תַּמָּן בַּת – דָּא בַּת־עַיִן.

נִמְצָא, כְּשֶׁחָכָם מֵבִיא תּוֹרָה כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁמֵּבִיא כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁל הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, וְכָל אֶחָד, כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כֵּן הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו.

כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת, מֵחֲמַת שֶׁמַּכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר כֹּחַ הָרְאוּת מֵחֲמַת הַהַכָּאָה לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר הַנִּרְאֶה בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִים אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה, כִּי הָרְאוּת מֵבִיא אֶת הַדָּבָר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם.

אֲבָל כְּשֶׁהַדָּבָר הַנִּרְאֶה הוּא רָחוֹק, אָז קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ כֹּחַ הָרְאוּת לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, מִתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְנִתְעַכֵּר, וְאֵין מַגִּיעַ בְּהַכָּאָה עַל הַדָּבָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין חוֹזֵר הָרְאוּת לָעֵינַיִם, וְאָז אֵין הָעֵינַיִם רוֹאִין,

כִּי עִקַּר הָרְאוּת הוּא מֵחֲמַת הַהַכָּאָה. וְזֶה (תהילים פ׳:ט״ו): שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה – שֶׁיָּשׁוּב הַבָּטָה שֶׁמַּבִּיט מִשָּׁמַיִם עָלֵינוּ, יָשׁוּב עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, יָשׁוּב הָרְאוּת לְעֵינָיו, וְאָז: וּרְאֵה; כִּי הָרְאִיָּה עַל־יְדֵי הֲשָׁבַת הַהַבָּטָה.

וְזֶה בְּחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב; וְהַחַיּוֹת – הַיְנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחַיִּים, רָצוֹא – בִּבְחִינַת הַבָּטָה מֵעֵלָּא לְתַתָּא, וָשׁוֹב – בִּבְחִינַת הַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְנֶחֱזָר לָעֵינַיִם וְנִצְטַיֵּר בָּעֵינַיִם, כִּי הָעֵינַיִם הֵם כְּמַרְאָה לְטוּשָׁה, שֶׁנִּתְרָאֶה בָּהֶם כָּל דָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ.

וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל הַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל הָרְאוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה כֹּחַ הָרְאוּת נֶחֱזָר לְעֵינָיו, וְנִתְרָאִים וְנִצְטַיְּרִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינָיו.

אֲבָל הָעַכּוּ"ם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, הֵם רְחוֹקִים מֵהַשְׁגָּחָתוֹ, וְהַשְׁגָּחָתוֹ אֵין מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם בְּהַכָּאָה. נִמְצָא הַשְׁגָּחָתוֹ עַל הָעַכּוּ"ם בַּחֲצִי הָרְאוּת, בִּבְחִינַת רָצוֹא, וְעָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת:

חלק ה

הוְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי הֶחָכָם, שֶׁלּוֹקֵחַ הַנְּפָשׁוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, נִתְתַּקְּנוּ שְׁנֵי הַמֶּרְכָּבוֹת.

כִּי יֵשׁ אַרְבַּע חַיּוֹת בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, וְכִסֵּא, וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא.

אַרְיֵה שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:א׳): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי; מוֹרִי זֶה בְּחִינַת מָרַת נָפֶשׁ (שמואל־א א), בְּחִינַת (מלכים־ב ד): וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ; זֶה בְּחִינוֹת פְּגַם הַנֶּפֶשׁ, פְּגַם הָרָצוֹן. כְּשֶׁרוֹצֶה דְּבַר־תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ.

וְעַכְשָׁו כְּשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם לַחֲכַם־הַדּוֹר עִם נַפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹ, וְהַחֲכַם הַדּוֹר לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְלוֹקֵט אוֹתָם אֶחָד לְאֶחָד, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתָם כַּנַּ"ל, וְאָז מְלַקֵּט גַּם כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְיֵה – לְשׁוֹן לֶקֶט, שֶׁמְּלַקֵּט מָרַת הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ פְּגַם הַנֶּפֶשׁ; עִם בְּשָׂמִי – עִם הָרָצוֹן הַטּוֹב, שֶׁמַּעֲלֶה רֵיחַ טוֹב.

וּבְחִינַת שׁוֹר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, זֶה הָאוֹר הַמְצֻחְצָח שֶׁנִּתּוֹסֵף בַּנֶּפֶשׁ מֵחֲמַת הַקִּבּוּץ, שֶׁנִּתְקַבֵּץ פִּזּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ, וְאָז מֵאִיר הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁהָרָצוֹן אֵין מֵאִיר, אָז הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת: וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה,

כִּי עִקַּר הָרָעָב – מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד:): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן – מִכָּאן שֶׁהַסּוּמָא אֵינוֹ שָׂבֵעַ, כִּי עִקַּר הַשּׂבַע מֵחֲמַת הָאוֹר שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, אֵין נִתְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹ, כִּי טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ־נָפֶשׁ (קהלת ו׳:ט׳);

וּכְשֶׁמְּצַחְצֵחַ נַפְשׁוֹ בְּצַחְצְחוֹת הָאוֹר, אֲזַי: וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב (תהילים ק״ז:ט׳), בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״א): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹר, לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, בְּחִינַת: מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ־נָפֶשׁ.

וְנֶשֶׁר שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, זֶה הַחִדּוּשׁ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַנֶּפֶשׁ בַּעֲלִיָּתָהּ בִּבְחִינַת עִבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת נֶשֶׁר – תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי (תהילים ק״ג:ה׳).

וְאָדָם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת (בראשית ב׳:ז׳): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה; כִּי הָאָדָם בְּחִינוֹת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בהקדמת הזוהר דף יג:): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ – עַתִּירֵי, כִּדְמוּתֵנוּ – מִסְכְּנֵי.

וּכְשֶׁנִּתְלַקְּטוּ הַנְּפָשׁוֹת, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת אָדָם, נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, בִּבְחִינַת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי.

וְאוֹפַנִּים הֵן הַגּוּפִין, כִּי עִקַּר פְּעֻלּוֹתֵיהֶן שֶׁל הַגּוּפִין אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִיּוּת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ מַרְאָה פְּעֻלּוֹתֶיהָ עַל־יְדֵי אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְאֵין לַגּוּף שׁוּם תְּנוּעָה עַצְמִיִּית, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ.

וְכִסֵּא שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, הוּא נֶפֶשׁ הֶחָכָם שֶׁנִּתְכַּסָּה, בִּבְחִינַת (משלי ג׳:ט״ו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים [כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ד:) מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים], כִּי מֵחֲמַת שֶׁנֶּפֶשׁ הֶחָכָם הוּא יָקָר, הוּא נִתְכַּסֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין אֶצְלָהּ.

וְהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶחָכָם, כִּי גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב (משלי י״ט:ב׳):

וְיֵשׁ אַרְבַּע חַיּוֹת בַּתּוֹרָה: אַרְיֵה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֹז, וּמֶה עַז מֵאֲרִי (שופטים י״ד:י״ח). וְשׁוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה, זֶה בְּחִינַת (משלי ח׳:ט״ז): בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְנֶשֶׁר שֶׁבַּתּוֹרָה, זֶה בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, בִּבְחִינַת: תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר. וְאָדָם שֶׁבַּתּוֹרָה, זֶה בְּחִינַת (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, וְיֵשׁ בָּהּ קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי;

וְכִסֵּא שֶׁבִּבְחִינַת תּוֹרָה, הֵם דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק־יוֹמִין (פסחים קיט. ועי' זוהר בהעלותך קנב.), וְהֵם מְכַסִּים אֶת עַצְמָן בְּסִפּוּרֵי הַתּוֹרָה. וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הוּא עַתִּיק־יוֹמִין, בִּבְחִינַת (דניאל ז׳:ט׳): וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב. וְאוֹפַנִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת:

וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בְּתַעֲנִית (דף כג:): מַעֲשֶׂה דְּרַבִּי יוֹנָה:

כַּד הֲוָה אִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, אָמַר: אֵזִיל וְאַיְתִי בְּזוּזָא עִבּוּרָא. וַהֲוֵי קָאֵי בְּאַתְרָא עֲמִיקֵי, בְּאַתְרָא צְנִיעָא, מִכְסֵּי שַׂקָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה – וְאָתֵי מִטְרָא.

כַּד הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא – הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ב:ב׳): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי.

אָמַר, אֵזִיל וְאַיְתִי בְּזוּזָא עִבּוּרָא – עִבּוּר זֶה בְּחִינַת ע"ב רי"ו; ע"ב הוּא שִׁכּוּךְ, רי"ו זֶה בְּחִינַת חֲמִימוּת. בְּזוּזָא זֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ דַּאָזֵל לְשַׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל.

וַהֲוָה קָאֵי בְּאַתְרָא עֲמִיקֵי – עַל־יְדֵי שֶׁשִׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן זָכָה לְאַתְרָא עֲמִיקֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמַרְאֵה הַחַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (שבועות ו:), וְחֶסֶד הוּא אוֹר יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ; וְעַל־יְדֵי הַחֶסֶד זָכָה לְבִנְיַן הַבַּיִת, לִבְחִינַת שֵׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶה:

אַתְרָא צְנִיעָא, שֶׁהוּא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״א:ב׳): וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה.

וַהֲוָה מִכְסֵּי שַׂקָּא – זֶה בְּחִינַת לְקִיחַת הַנְּפָשׁוֹת לְהַעֲלוֹת אוֹתָם כַּנַּ"ל, וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וּכְלָלִיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם שַׂק, כִּי הֵם מִתְעַדְּנִים מִשַּׁקְיָא דְּנַחֲלָא, בִּבְחִינַת: וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה:

וְאָתֵי מִטְרָא – שֶׁהִמְשִׁיךְ תּוֹרָה, בִּבְחִינַת: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה: ו

חלק ו

אַךְ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר חָכָם כָּזֶה, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיְּקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וְיַעֲלֶה אוֹתָם, וְיוֹרֵד עִמָּהֶם תּוֹרָה. כִּי גַּם הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בְּשֵׂכֶל אֶחָד, כִּי הֵם שְׁנֵי שִׂכְלִיִּים: מַה שֶּׁמְּקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת הוּא שֵׂכֶל אֶחָד, וּמַה שֶּׁמַּעֲלֶה אוֹתָם וּמוֹרִיד עֹז מִבְטֶחָה הוּא שֵׂכֶל אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת שִׁין שֶׁל שְׁלשָׁה רָאשִׁים וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהַשְּׁנֵי שִׁינִין הֵם הַשְּׁנֵי שִׂכְלִיִם:

וְזֶה פֵּרוּשׁ:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־ חָנָה: אִשְׁתָּעוּ לִי נְחוּתֵי יַמָּא: בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מֵאָה פַּרְסֵי, וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מֵאָה פַּרְסֵי. זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בְּאֹרְחָא, וּדְלִינַן גַּלָּא, עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכּוֹכָבָא זוּטָא, דַּהֲוֵי כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוָא בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא; וְאִי דְּלֵינַן טְפֵי, הֲוָה מַקְלִינַן מֵהַבְלָא. וְרָמְיָא לָהּ גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי מִי שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא דְּלָא שַׁטְפִית, וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ. אָמְרָה לָהּ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ,

דַּאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאוֹתִי לֹא תִירְאוּ נְאֻם ה' וְכוּ':

נְחוּתֵי יַמָּא, הַיְנוּ מַמְשִׁיכֵי יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא לְזֶה הָעוֹלָם.

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מֵאָה פַּרְסֵי – שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁין הַנַּ"ל.

וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מֵאָה פַּרְסֵי – שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁין שְׁנִיָּה הַנַּ"ל

(הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַשְּׂכָלִיִּים הַנַּ"ל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַעֲלָאַת הַנְּפָשׁוֹת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי הַשְּׂכָלִיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא חָכַם הָאֱמֶת הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי שִׁינִין כַּנַּ"ל). וְהַגַּלִּים הֵם הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים, שֶׁהִיא בַּת אֲבָהָן (כמו שדרשו רז"ל סנהדרין צד:):

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא – אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁהֵם בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא, הַיְנוּ מְחַבְּרִים כָּל הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם.

תְּלָת מֵאָה פַּרְסֵי – שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁין אַחַת.

וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מֵאָה פַּרְסֵי – הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת, זֶה בְּחִינַת שִׁין אַחֶרֶת.

זִמְנָא חֲדָא אַזְלִינַן בְּאֹרְחָא – הַיְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לְעוֹרֵר זִוּוּג, הַנִּקְרָא אֹרַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט): אָרְחִי וְרִבְעִי.

וּדְלֵינַן גַּלָּא – הַיְנוּ שֶׁדְּלֵינַן הַנְּפָשׁוֹת לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת: עִיר גִבּוֹרִים עָלָה חָכָם.

עַד דְחַזִינָן בֵּי מְרַבַּעַתָּא דְכוֹכְבָא זוּטָא – הַיְנוּ שֶׁגָרַמְנוּ זִוּוגָא עִלָאָה. מְרַבַּעַתָּא זֶה בְּחִינַת זִווּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָרְחִי וְרִבְעִי. שְׁכִינְתָּא נִקְרֵאת בִּשְׁעַת זִוּוּג כּוֹכָבָא זוּטָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק דף קצא.): אִתְעֲבִידַת נְקֻדָּה זְעֵירָא מִגּוֹ רְחִימְתָּא, כְּדֵין אִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ, עַיֵּן שָׁם.

וַהֲוָה כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוָא בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא – כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פנחס דף רמט:): הַאי חַיָּה כַּד אִתְעַבְּרָא, אִסְתַּתְּמַת וְלָא יְכֵילַת לְאוֹלָדָא, עַד דְּאַתְיָא נָחָשׁ וְנָשֵׁךְ בְּעֶרְיָתָא, כְּדֵין אִתְפַּתְּחַת וְנָפֵק מִנָּהּ דְּמָא, וְהִיא שָׁתֵית לִדְמָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל, דְּנָפֵק מִנָּהּ מֵחֲמַת הַנְּשִׁיכָה בְּבֵית הַזֶּרַע. בִּזְרָא – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: בֵּית זֶרַע. וְאַחַר־כָּךְ אוֹלִידַת, וְהַתּוֹלָדָה הַזֹּאת הִיא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא הוֹלֶכֶת דֶּרֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁאָר חֵיוָתָא, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים, עֲשָׂרָה לְכָל סְטַר, כַּמּוּבָא שָׁם (בזוהר הנ"ל), וְזֶה בְּחִינַת אַרְבְּעִין גְּרִיוָא, בְּחִינַת אַרְבְּעִין חֵיוָתָא, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל הַתּוֹרָה:

וְאִי דְּלֵינַן טְפֵי הֲוָה מַקְלִינַן מֵהַבְלָא – כִּי: יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְכוּ' (קהלת ח׳:י״ד); וְעַל־יְדֵי הַהֶבֶל הַזֶּה רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ, שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. וְאִי דְּלֵינַן הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, אֲזַי בְּוַדַּאי הֲוָה מַקְלִינַן, לְשׁוֹן קוּלָא; מֵהַבְלָא, מֵהֶבֶל הַזֶּה, וְלֹא הָיָה הֶבֶל הַזֶּה כָּל־כָּךְ קָשֶׁה עַל הָעוֹלָם.

וְרָמְיָא גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מִי שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא דְּלָא שְׁטַפִיתֵהּ, וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ – הַיְנוּ, כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת חוֹזְרִים מֵעִבּוּר הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַכְּלָלִיּוּת נִתּוֹסֵף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וְאָז מְעוֹרְרִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה וּמַזְכִּירִין זֶה אֶת זֶה: אָחִי, שֶׁמָּא שָׁבַקְתָּ אֵיזֶה מִדָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעֲדַיִן הִיא מוֹשֶׁלֶת עָלֶיךָ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ.

וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ – הַיְנוּ אֲסַיַּע לְךָ לְכַלּוֹת אֶת הַמִּדָּה הַזֹּאת מִמְּךָ. וְהֵשִׁיב לוֹ:

פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, שֶׁהוּא הֶחָכָם הַנַּ"ל, רְאֵה כַּמָּה כֹּחוֹ גָּדוֹל,

דַּאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ כִּמְלֹא רֹחַב הַחוּט לֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת חוּץ מִן הַחוֹל; פֵּרוּשׁ: אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי, שֶׁמָּא שָׁבַקְתִּי מִדָּה בָּעוֹלָם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתִּי אוֹתָהּ – תֵּדַע חֲבֶרְתִּי, שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מְשֻׁקָּע בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצָאתִי מִן הַחוֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּט,

וּבְוַדַּאי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה כָּזֹאת, בְּוַדַּאי לֵית דְּעָבַר – הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא לִבְחִינוֹת עִבּוּר הַנַּ"ל; וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן,

פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, הַיְנוּ כֹּחַ הֶחָכָם, שֶׁכָּל כָּךְ כֹּחוֹ חָזָק, שֶׁאֲפִלּוּ נֶפֶשׁ שֶׁלִּי הֶעֱלָה בְּעִבּוּר:

חלק ז

וְזֶה פֵּרוּשׁ:

אַשְׁרֵי הָעָם – זֶה בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה,

יֹדְעֵי תְרוּעָה – זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ט:ד׳): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ.

ה' – זֶה בְּחִינַת הֲוָיוֹת, בְּחִינַת חֲסָדִים.

בְּאוֹר פָּנֶיךָ – זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו.

יְהַלֵּכוּן – אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, בְּחִינַת מֵהֲלָךְ־נָפֶשׁ.

(עוֹד מָצָאתִי כְּתַב־יַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁשַּׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אַךְ מָצָאתִי רַק קְצֵה הַנְּיָר, וְלֹא נִכְתַּב שָׁם רַק סוֹפוֹ שֶׁל עִנְיָן, וְחָסֵר הַתְחָלַת הָעִנְיָן, וְזֶהוּ:)

הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה, טַנְתָּ"א כַּנַּ"ל, כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו, זֶה בְּחִינַת לְקִיטַת הַנְּפָשׁוֹת כֻּלָּם, בִּבְחִינַת לֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם כַּנַּ"ל; כִּי פִי ה' דִּבֵּר – כָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי רוּחַ נְדִיבָה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא פִּי ה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: בְּפִיךָ זוֹ צְדָקָה (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זַ"ל).

וּמוּבָן הַדָּבָר, שֶׁמֵּבִיא הַמִּקְרָא: וְנִגְלָה כְבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר; וּמְבָאֵר כָּל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בְּפָסוּק זֶה, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חָסֵר פֵּרוּשׁ רֵישֵׁהּ דִּקְרָא: