הדרוש השני · יום חמישי
אסור לאדם שיהא לבו טרוד בעסקיו בשבת אפילו ע"י הרהור שנא' ועשית כל מלאכתך ואז"ל שתהא כל מלאכתך בעיניך כאלו עשוי שלא תהרהר עליהם וכן אנו אומרים בתפלת שבת מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח ובברכות המזון אומרים שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתינו. ואל יעסוק אדם בדברים בטלים בשבת אלא יענג השבת ויעסוק בתורה או במקרא או בהלכות שנא' ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם אלהיכם וגו' ובמוצאי שבת אסור להדליק או לעשות מלאכה עד שיבדיל:
אסור לאפות ולבשל מי"ט לחול או מי"ט ראשון על י"ט שני ואסור למרוט צואר העוף בי"ט לצורך שחיטה אבל מורטה מעי"ט. אסור לעשות מלאכה בחש"מ חוץ מהמלאכות שמותרים בדרז"ל. וארז"ל כל המבזה את המועדות כאלו עע"ז שנא' את חג המצות תשמור וסמיך ליה אלהי מסכה לא תעשה לך ופי' רש"י המבזה את המועדות שעושה מלאכה בחש"מ ודרשו רז"ל בחגיגה מזה הכתוב את חג המצות תשמור איסור מלאכה בחש"מ
אסור לאדם שיכה את חבירו ואפילו לא הכהו רק הרים ידו על חבירו נקרא רשע שנא' ויאמר לרשע למה תכה רעיך הכית לא נאמר אלא למה תכה. וכן אסור להכות את אשתו אם לא שהכה אותה כדי להוכיחה על עבירה. ואסור לאדם לדבר א' בפה וא' בלב. ואסור לגנוב דעת הבריות ואפי' דעתו של עכו"ם:
אמרו רז"ל הפורק עול מצות הוא מן הרשעים ובכלל זה האומרים אקיים את כל התורה זולת א' מן המצות לפי שלא למדוני אבותי או לא הורגלתי מנעורי להזהר בה. או שאין נזהרין בה אנשי מקומי וקראו חז"ל איש ההוא מומר ועליו נאמר ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת כי לא יאמר עבד לרבו אבחר במלאכות האלה ולא אבחר באלה. והשונה בעבירה א' מאה פעמים כאלו עשה מאה עבירות כשארז"ל אם יאמר לנזיר אל תשתה אל חשתה ב"פ והוא שותה חייב על כל א' וא'. ומה שכתוב כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ותירץ חלילה לצדיק לפרוק מעליו במזיד אפי' מצוה א' רק אם נכשל בעבירה פעם א' יתודה אשר חטא עליה ויכנע מאד ויענה נפשו וישוב אל י"י וירחמהו:
המברך ברכת המזון צריך שיטול ידיו בתוך כלי קודם שיברך שנאמר והתקדשת' אלו מים ראשוני' והייתם קדושי' מים אחרוני':
הקורא בתורה יאמר ברכו את י"י המבורך בקול רם והשומעי' עונים ברוך י"י המבורך לעולם ועד כדרך שבברכת המזון עונים והוא עונה אחריהם. מצוה לומר בערב ובבוקר פרשת התמיד שהיא קרב בין הערבים כמו בשחר. ומתחילין וידבר י"י אל משה צו את בני ישראל וגו' עד אשה ריח ניחוח לי"י: נשלם הדרוש הב':