מסכת ראש השנה · דף ל
וְעִם בֵּית דִּין. מַאי וְעִם בֵּית דִּין? בִּפְנֵי בֵּית דִּין, לְאַפּוֹקֵי שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין — דְּלָא.
מֵתִיב רָבָא: וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵירָה עַל יַבְנֶה וְכוּ׳. מַאי וְעוֹד זֹאת? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי — ״זֹאת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא: דְּבִירוּשָׁלַיִם תּוֹקְעִין יְחִידִין, וּבְיַבְנֶה אֵין תּוֹקְעִין יְחִידִין.
וּבְיַבְנֶה אֵין תּוֹקְעִין יְחִידִין? וְהָא כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר: כִּי מְסַיֵּים שְׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא תְּקִיעָה בְּיַבְנֶה — לָא שָׁמַע אִינִישׁ קָל אוּנֵּיה מִקָּל תָּקוֹעַיָּא דִּיחִידָאֵי.
אֶלָּא לָאו: דְּבִירוּשָׁלַיִם תּוֹקְעִין בֵּין בִּזְמַן בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין, וּבְיַבְנֶה, בִּזְמַן בֵּית דִּין — אִין, שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין — לָא. הָא בִּזְמַן בֵּית דִּין מִיהָא תּוֹקְעִין, וַאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין!
לָא: דְּאִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם תּוֹקְעִין בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וּבְיַבְנֶה, בִּפְנֵי בֵּית דִּין — אִין, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין — לָא.
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא דְּרַב הוּנָא אַהָא דִּכְתִיב ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכׇל אַרְצְכֶם״ — מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּיב לִתְקוֹעַ. אָמַר רַב הוּנָא: וְעִם בֵּית דִּין. מַאי וְעִם בֵּית דִּין — בִּזְמַן בֵּית דִּין. לְאַפּוֹקֵי שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין, דְּלָא.
מֵתִיב רָבָא: תְּקִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹבֵל דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת בִּגְבוּלִין, אִישׁ וּבֵיתוֹ. מַאי ״אִישׁ וּבֵיתוֹ״? אִילֵּימָא אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ — אִיתְּתָא מִי מִיחַיְּיבָא? וְהָא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הִיא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא — נָשִׁים פְּטוּרוֹת.
אֶלָּא לָאו: אִישׁ בְּבֵיתוֹ, וַאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין! לָא, לְעוֹלָם בִּזְמַן בֵּית דִּין.
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת, אֶלָּא שֶׁבַּיּוֹבֵל תּוֹקְעִין בֵּין בְּבֵית דִּין שֶׁקִּידְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וּבֵין בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא קִידְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְכׇל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּיב לִתְקוֹעַ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁקִּידְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְאֵין כׇּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּיב לִתְקוֹעַ.
מַאי אֵין כׇּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּיב לִתְקוֹעַ? אִילֵּימָא דְּבַיּוֹבֵל תּוֹקְעִין יְחִידִין וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין תּוֹקְעִין יְחִידִין — וְהָא כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר: כִּי הֲוָה מְסַיֵּים שְׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא תְּקִיעָתָא בְּיַבְנֶה — לָא שָׁמַע אִינִישׁ קָל אוּנֵּיה מִקָּל תָּקוֹעַיָּא דִּיחִידָאֵי.
אֶלָּא לָאו: דְּאִילּוּ בַּיּוֹבֵל תּוֹקְעִין בֵּין בִּזְמַן בֵּית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּזְמַן בֵּית דִּין — אֵין, שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין — לָא. קָתָנֵי מִיהַת: בַּיּוֹבֵל בֵּין בִּזְמַן בֵּית דִּין, בֵּין שֶׁלֹּא בִּזְמַן בֵּית דִּין!
לָא, לְעוֹלָם בִּזְמַן בֵּית דִּין, וְהָכִי קָתָנֵי: בַּיּוֹבֵל, בִּזְמַן בֵּית דִּין — תּוֹקְעִין בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין, בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, תּוֹקְעִין בִּזְמַן בֵּית דִּין, וּבִפְנֵי בֵּית דִּין. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר רַבִּי: אֵין תּוֹקְעִין אֶלָּא כׇּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִין.
בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: נִנְעֲרוּ לַעֲמוֹד וְלֹא עָמְדוּ, מַהוּ? בֵּית דִּין יוֹשְׁבִין בָּעֵינַן — וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִלְמָא: זְמַן בֵּית דִּין בָּעֵינַן — וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ.
וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵירָה עַל יַבְנֶה וְכוּ׳. רוֹאָה — פְּרָט לְיוֹשֶׁבֶת בַּנַּחַל.
שׁוֹמַעַת — פְּרָט לְיוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר. קְרוֹבָה — פְּרָט לְיוֹשֶׁבֶת חוּץ לַתְּחוּם. וִיכוֹלָה לָבוֹא — פְּרָט לְמַפְסֵיק לַהּ נַהֲרָא.
מַתְנִי׳ בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִיטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה, וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִיטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר.
גְּמָ׳ וּמְנָלַן דְּעָבְדִינַן זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ? דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי אַעֲלֶה אֲרוּכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה׳ כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ״, מִכְּלַל דְּבָעֲיָא דְּרִישָׁה.
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. מַאי טַעְמָא — מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיֹאמְרוּ: אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא אָכַלְנוּ בְּהֵאִיר מִזְרָח — עַכְשָׁיו נָמֵי נֵיכוֹל.
וְלָא יָדְעִי דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲוָה עוֹמֶר, הֵאִיר מִזְרָח — הִתִּיר. הַשְׁתָּא דְּאִיכָּא עוֹמֶר — עוֹמֶר מַתִּיר.
דְּמִיבְּנֵי אֵימַת? אִילֵּימָא דְּאִיבְּנִי בְּשִׁיתְּסַר, הֲרֵי הֵאִיר מִזְרָח — הִתִּיר.
אֶלָּא דְּאִיבְּנִי בַּחֲמֵיסַר. מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן לִשְׁתְּרֵי, דְּהָא תְּנַן: הָרְחוֹקִין — מוּתָּרִין מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן, לְפִי שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִים בּוֹ!
לֹא נִצְרְכָא, דְּאִיבְּנִי בַּחֲמֵיסַר סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. אִי נָמֵי, דְּאִיבְּנִי בְּלֵילְיָא.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי
עמוד ב
בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אַמְרַהּ, דְּאָמַר: ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״, עַד עַצְמוֹ שֶׁל יוֹם. וְקָסָבַר: עַד, וְעַד בַּכְּלָל.
וּמִי סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ? וְהָא מְפַלֵּיג פְּלִיג עֲלֵיהּ, דִּתְנַן: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, דִּכְתִיב: ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״!
הָתָם — רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָא טָעֵי. אִיהוּ סָבַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְלָא הִיא, מִדְּאוֹרָיְיתָא קָאָמַר.
וְהָא הִתְקִין קָתָנֵי! מַאי הִתְקִין — דָּרַשׁ וְהִתְקִין.
מַתְנִי׳ בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כׇּל הַיּוֹם.
פַּעַם אַחַת נִשְׁתַּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא, וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה.
וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קוֹדֶשׁ, וּלְמָחָר קוֹדֶשׁ.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כׇּל הַיּוֹם.
גְּמָ׳ מָה קִלְקוּל קִלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר? הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה כׇּל עִיקָּר. רַבִּי זֵירָא אָמַר: שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה שֶׁל חוֹל עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
אָמַר לוֹ רַבִּי זֵירָא לְאַהֲבָה בְּרֵיהּ, פּוֹק תְּנִי לְהוּ: הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שְׁהוּת בַּיּוֹם לְהַקְרִיב תְּמִידִין וּמוּסָפִין וְנִסְכֵּיהֶם, וְלוֹמַר שִׁירָה שֶׁלֹּא בְּשִׁיבּוּשׁ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲמוּר שִׁירָה דְחוֹל — הַיְינוּ דְּאִיכָּא שִׁיבּוּשׁ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲמוּר כְּלָל — מַאי שִׁיבּוּשׁ אִיכָּא!
כֵּיוָן דְּלָא אֲמוּר כְּלָל — אֵין לְךָ שִׁיבּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה.
מֵתִיב רַב אַחָא בַּר הוּנָא: תָּמִיד שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שַׁחֲרִית קָרֵב כְּהִלְכָתוֹ, בְּמוּסָף מַהוּ אוֹמֵר — ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״, בְּמִנְחָה מַהוּ אוֹמֵר — ״קוֹל ה׳ יָחִיל מִדְבָּר״.
וּבִזְמַן שֶׁחָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁהַשִּׁירָה שֶׁלּוֹ ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ״ — לֹא הָיָה אוֹמֵר בְּשַׁחֲרִית ״הַרְנִינוּ״, מִפְּנֵי שֶׁחוֹזֵר וְכוֹפֵל אֶת הַפֶּרֶק.
אֶלָּא מַהוּ אוֹמֵר — ״הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ״. וְאִם בָּאוּ עֵדִים אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, אוֹמֵר ״הַרְנִינוּ״ אַף עַל פִּי שֶׁחוֹזֵר וְכוֹפֵל אֶת הַפֶּרֶק.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא, כׇּל הֵיכָא דְּמִסְתַּפְּקָא אָמְרִינַן שִׁירָה דְחוֹל — הַיְינוּ דְּקָאָמַר: אוֹמְרוֹ וְכוֹפְלוֹ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲמוּר כְּלָל — מַאי אוֹמְרוֹ וְכוֹפְלוֹ?