תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה · דף ז

788 מילים · כ-5 דק׳ קריאה · עם רש״י

הָא בְּבַעַל מוּם.

בַּעַל מוּם מִי מָצֵי אָכֵיל לֵיהּ? דְּקִים לֵיהּ בֵּיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו.

תָּנוּ רַבָּנַן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָחֳדָשִׁים, וּלְעִיבּוּרִין, וְלִתְרוּמַת שְׁקָלִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים.

לָחֳדָשִׁים מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבוֹת שֶׂה לַבָּיִת. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְגוֹ׳״. וּכְתִיב: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָבִיב, הֱוֵי אוֹמֵר — זֶה נִיסָן, וְקָרֵי לֵיהּ רִאשׁוֹן.

וְאֵימָא אִיָּיר? בָּעֵינָא אָבִיב, וְלֵיכָּא. וְאֵימָא אֲדָר? בָּעֵינָא רוֹב אָבִיב, וְלֵיכָּא. מִידֵּי ״רוֹב אָבִיב״ כְּתִיב?

אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאׇסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ״, אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲסִיפָה, הֱוֵי אוֹמֵר — זֶה תִּשְׁרִי, וְקָא קָרֵי לֵיהּ ״שְׁבִיעִי״.

וְאֵימָא מְרַחְשְׁוָן, וּמַאי ״שְׁבִיעִי״ — שְׁבִיעִי לְאִיָּיר? בָּעֵינָא אָסִיף, וְלֵיכָּא. וְאֵימָא אֱלוּל, וּמַאי ״שְׁבִיעִי״ — שְׁבִיעִי לַאֲדָר? בָּעֵינָא רוֹב אָסִיף, וְלֵיכָּא. מִידֵּי ״רוֹב אָסִיף״ כְּתִיב?

אֶלָּא אָמַר רָבִינָא, דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָמַדְנוּ: ״בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט״. רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר מֵהָכָא: ״וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת״.

רַב כָּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא: ״בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּכִסְלֵו״. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא: ״וַיִּקָּרְאוּ סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן״. רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא: ״הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: ״בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן״.

וְכוּלְּהוּ, מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי מֵהַאי? דִּלְמָא מַאי ״רִאשׁוֹן״ — רִאשׁוֹן לְמִילְּתֵיהּ.

וְתַנָּא דִּידַן — בְּשָׁנִים קָמַיְירֵי, בָּחֳדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי.

וּלְעִיבּוּרִין לְעִיבּוּרִין מִנִּיסָן מָנִינַן? וְהָתַנְיָא: אֵין מְעַבְּרִין הַשָּׁנָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ — אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחָק — מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד. וְאַף עַל פִּי כֵּן, אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי עִיבּוּרִין — הַפְסָקַת עִיבּוּרִין. דִּתְנַן: הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין הַשָּׁנָה כׇּל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים — עַד הַפּוּרִים.

מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר עַד הַפּוּרִים? כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קוֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם, אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בְּחָמֵץ.

וְאִידַּךְ — מִידָּע יְדִיעַ דְּשַׁתָּא מְעַבַּרְתָּא בְּחוּשְׁבָּנָא תַּלְיָא מִלְּתָא, וְסָבְרִי: חוּשְׁבָּנָא הוּא דְּלָא סְלֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד הָאִידָּנָא.

וְתַנָּא דִּידַן? בְּהַתְחָלָה קָמַיְירֵי, בְּהַפְסָקָה לָא קָמַיְירֵי.

וְלִתְרוּמַת שְׁקָלִים. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, אָמַר קְרָא: ״זֹאת עוֹלַת חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ — אָמְרָה תּוֹרָה: חַדֵּשׁ וְהָבֵא קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְגָמְרִי ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״.

וְלִגְמוֹר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״! דָּנִין שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ. וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה.

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ, וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה. וְיָחִיד שֶׁהִתְנַדֵּב מִשֶּׁלּוֹ — כְּשֵׁרִין, בִּלְבַד שֶׁיִּמְסְרֵם לַצִּבּוּר.

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא

עמוד ב

לֹא יִמְסְרֵם לַצִּבּוּר יָפֶה יָפֶה, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְתַנָּא דִּידַן? כֵּיוָן דְּקָתָנֵי: אִם הֵבִיא יָצָא — לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לְשָׁנָה — מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם אָמַר ״לְשָׁנָה זוֹ״, אֲפִילּוּ לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה.

וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — שָׁאנֵי הָכָא, דְּלָא טָרַח אִינִישׁ לְמֵיגַר בֵּיתָא לִבְצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין.

וְאֵימָא תִּשְׁרִי? סְתָם כִּי אָגַר אִינִישׁ בֵּיתָא — לְכוּלְּהוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים אָגַר.

וְתַנָּא קַמָּא דְּבָרַיְיתָא, וְתַנָּא דִּידַן? בְּנִיסָן נָמֵי מִישְׁכָּח שְׁכִיחִי קִיטְרֵי.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

וְלָרְגָלִים. מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּמְצִיעֲתָא רַבִּי מֵאִיר!

אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְּתַנָּאֵי. בִּרְגָלִים סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר.

אִי הָכִי, אַרְבָּעָה? חֲמִשָּׁה הָווּ! אָמַר רָבָא: אַרְבָּעָה לְדִבְרֵי הַכֹּל; לְרַבִּי מֵאִיר אַרְבָּעָה — דַּל רְגָלִים, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבָּעָה — דַּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וּבָהֶן כַּמָּה רָאשֵׁי שָׁנִים.

מֵיתִיבִי: שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעוֹמֶר. שִׁשָּׁה בְּסִיוָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְרָבָא לִיתְנֵי שִׁשָּׁה, לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לִיתְנֵי חֲמִשָּׁה?

אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי קָא חָשֵׁיב — מִידֵּי דְּחָיֵיל מֵאוּרְתָּא. מִידֵּי דְּלָא חָיֵיל מֵאוּרְתָּא — לָא קָא חָשֵׁיב.

וַהֲרֵי רְגָלִים, דְּלָא חָיְילִי מֵאוּרְתָּא, וְקָחָשֵׁיב! כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְאֵיתוֹיֵי מֵעִיקָּרָא, מִיחַיַּיב וְקָאֵי.

וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת, דְּלָא חָיְילִי מֵאוּרְתָּא, וְקָחָשֵׁיב! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא, דְּאָמַר: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָיֵיל יוֹבֵל.

רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: כִּי קָא חָשֵׁיב — מִידֵּי דְּלָא תְּלֵי בְּמַעֲשֶׂה, מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה — לָא קָא חָשֵׁיב.

וַהֲרֵי רְגָלִים, מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה, וְקָא חָשֵׁיב! ״בַּל תְּאַחֵר״ מִמֵּילָא חָיֵיל.

עוד במסכת ראש השנה