מסכת קידושין · דף עו

וּפוֹטְרִים אֶת הַנְּשׂוּאוֹת. מַאי דָּרְשִׁי? ״לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר״ – הָךְ דְּיָתְבָה חוּצָה, הִיא לֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר, אֲבָל הָךְ דְּלָא יָתְבָה חוּצָה – תִּהְיֶה לְאִישׁ זָר.

וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת. מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים? אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. דְּתַנְיָא: מַצַּת כּוּתִי מוּתֶּרֶת וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִים בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים – הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִים בָּהּ, יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל.

וְאֶלָּא הָכִי, מַאי אֵין בְּקִיאִין? לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּתוֹרַת קִידּוּשִׁין וְגֵירוּשִׁין.

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַמְזֵר מֵאֲחוֹתוֹ וּמַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אָח נִתְעָרְבוּ בָּהֶן. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת? נִיתְנֵי חֲדָא! מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.

וְרָבָא אָמַר: עֶבֶד וְשִׁפְחָה נִתְעָרְבוּ בָּהֶן. אִיסּוּרָא מִשּׁוּם מַאי, מִשּׁוּם שִׁפְחָה? נִיתְנֵי חֲדָא! מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה.

מַתְנִי׳ הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה כֹּהֶנֶת – צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֶיהָ אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמֹנֶה: אִמָּהּ, וְאֵם אִמָּהּ, וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ, וְאִמָּהּ, וְאֵם אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְאֵם אֲבִי אָבִיהָ וְאִמָּהּ. לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אַחַת.

אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה, וְלֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָה, וְלֹא מִן הַסַּנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה. וְכֹל שֶׁהוּחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה – מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה וְאֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֵיהֶן.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּעַרְכֵי הַיְּשָׁנָה שֶׁל צִיפּוֹרִי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה מוּכְתָּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ.

גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא בִּנְשֵׁי בָּדְקִינַן וּמַאי שְׁנָא בְּגַבְרֵי דְּלָא בָּדְקִינַן? נְשֵׁי דְּכִי מִינְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – בַּעֲרָיוֹת הוּא דְּמִינְּצוּ, וְאִם אִיתָא דְּאִיכָּא מִילְּתָא – לָא אִית לַיהּ קָלָא, גַּבְרֵי דְּכִי מִינְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – בְּיוּחֲסִין הוּא דְּמִינְּצֵי, אִם אִיתָא דְּאִיכָּא מִילְּתָא – אִית לַיהּ קָלָא.

וְאִיהִי נָמֵי תִּבְדּוֹק בֵּיהּ בְּדִידֵיהּ? מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לִינָּשֵׂא לִפְסוּלִים.

רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה תָּנֵי: אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה –

עמוד ב

מוֹקֵים לַהּ בִּלְוִיָּה וּבַת יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא מַתְנִיתָא נֵימָא פְּלִיגָא? לָא, מַאי ״עוֹד אַחַת״ – זוּג אַחַת.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵן עוֹמְדוֹת: אִינִי? וְהָאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: מִשְׁנָתֵינוּ כְּשֶׁקּוֹרֵא עָלָיו עַרְעָר! מַאן דְּמַתְנֵי הָא – לָא מַתְנֵי הָא.

אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִשְׁפְּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵן עוֹמְדוֹת. אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: אִם קוֹרֵא עָלָיו עַרְעָר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֶיהָ.

אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? אִי לָאו דְּבַדְקוּהּ לָא הֲווֹ מַסְּקִי לֵיהּ. וְלֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר מָר: שֶׁשָּׁם הָיוּ יוֹשְׁבִים מְיַיחֲסֵי כְּהוּנָּה וּמְיַיחֲסֵי לְוִיָּה.

וְלֹא מִסַּנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנוּקִּין בְּצֶדֶק – כָּךְ מְנוּקִּין מִכׇּל מוּם. אָמַר מָרִימָר: מַאי קְרָאָה – ״כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ״.

אֵימָא מוּמָא מַמָּשׁ! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא: ״וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ״, ״עִמָּךְ״ – בְּדוֹמִים לָךְ.

וְדִלְמָא מִשּׁוּם שְׁכִינָה? אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ״ – בְּדוֹמִים לָךְ.

כׇּל מִי שֶׁהוּחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים. לְמֵימְרָא דְּלָא מוֹקְמִינַן מִפְּסוּלִים? וּרְמִינְהוּ: הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְהָוֵינַן בָּהּ: ״הַכֹּל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵיתוֹיֵי מַמְזֵר! אָמַר אַבָּיֵי: בִּירוּשָׁלַיִם. וְכֵן תָּנֵי רַב שִׁמְעוֹן בַּר זֵירָא בְּקִידּוּשֵׁי דְבֵי לֵוִי: בִּירוּשָׁלַיִם.

וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִּׂיאִים. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּמִנְּצוּ בַּהֲדֵי אִינָשֵׁי, דְּאָמַר מָר: מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה וַאֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאִם אִיתָא דְּאִיכָּא – אִית לֵיהּ קָלָא.

אוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה גִּיּוֹרָא הֲוָה, וַהֲוָה קָא מִנְּצֵי אִיהוּ וְרַב בִּיבִי, מָר אָמַר: אֲנָא עָבֵידְנָא סְרָרוּתָא דְמָתָא, וּמַר אָמַר: אֲנָא עָבֵידְנָא סְרָרוּתָא דְמָתָא. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר לְהוּ: תְּנֵינָא: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ... מִקֶּרֶב אַחֶיךָ״, כׇּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה מֵשִׂים – לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: וַאֲפִילּוּ אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל? אֲמַר לֵיהּ: אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב אַחֶיךָ קָרֵינָא בֵּיהּ. הִלְכָּךְ רַב בִּיבִי דְּגַבְרָא רַבָּא הוּא – לִיעַיֵּין בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא, וּמָר – לִיעַיֵּין בְּמִילֵּי דְמָתָא. אָמַר אַבָּיֵי הִלְכָּךְ מַאן דְּמַשְׁרֵי צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן בְּאוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ – לַאשְׁרֵי כְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, (דְּיָדַע לִמְהַפֵּיךְ) [דִּמְהַפֵּיךְ] לֵיהּ בִּזְכוּתֵיהּ.

רַבִּי זֵירָא מִטַּפַּל בְּהוּ, רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מִטַּפַּל בְּהוּ. בְּמַעְרְבָא אֲפִילּוּ רֵישׁ כּוֹרֵי לָא מוֹקְמִי מִינַּיְיהוּ. בִּנְהַרְדְּעָא אֲפִילּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא לָא מוֹקְמִי מִינַּיְיהוּ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? דָּיְיקִי וּמַחְתְּמִי.

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָא? ״וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה״. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זְכוּתָן וּזְכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּיעְתָּן.

וְהָאִיכָּא צֶלֶק הָעַמּוֹנִי, מַאי לָאו דְּאָתֵי מֵעַמּוֹן? לָא, דְּיָתֵיב בְּעַמּוֹן. וְהָאִיכָּא אוּרִיָּה הַחִתִּי, מַאי לָאו דְּאָתֵי מֵחֵת? לָא, דְּיָתֵיב בְּחֵת.

וְהָאִיכָּא אִתַּי הַגִּתִּי! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי דְּיָתֵיב בְּגַת, וְהָא אָמַר רַב נַחְמָן: אִתַּי הַגִּיתִּי בָּא וּבִטְּלָהּ!

וְעוֹד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד, וְכוּלָּם בְּנֵי יְפַת תּוֹאַר הָיוּ, וְכוּלָּם מִסְתַּפְּרִים קוֹמֵי, וּמְגַדְּלִים בְּלוֹרִית הָיוּ, וְכוּלָּם יוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּרָאשֵׁי גְיָיסוֹת, וְהֵן הֵן בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִים שֶׁל בֵּית דָּוִד! דְּאָזְלִי לְבַעוֹתֵי עָלְמָא.