מסכת קידושין · דף נח
הָרְאוּיִם לִיקְרַב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין? מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלֵי מוּמִין, שֶׁכֵּן: מִין הַמַּכְשִׁיר. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַיָּה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה, שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״.
יָכוֹל לֹא יִשְׁחוֹט, וְאִם שָׁחַט יַשְׁלִיכֶנּוּ לִפְנֵי כְלָבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה.
אַשְׁכְּחִינְהוּ מָר יְהוּדָה לְרַב יוֹסֵף וּלְרַב שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דַּהֲווֹ קָיְימִי אַפִּיתְחָא דְּבֵי רַבָּה. אֲמַר לְהוּ: תַּנְיָא: הַמְקַדֵּשׁ בְּפֶטֶר חֲמוֹר, בְּבָשָׂר בְּחָלָב, וּבְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אַלְמָא חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.
וּרְמִינְהוּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – יִשָּׂרְפוּ, וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּעֲזָרָה. אִישְׁתִּיקוּ.
אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה. אֲמַר לְהוּ: פָּלְגָאָ[ה] אוֹקְמִינְכוּ, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ.
דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵיפָה וְכֵן הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – זֶה וָזֶה חוּלִּין בַּעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בַּהֲנָאָה, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.
מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן – מְקוּדֶּשֶׁת. מְנָלַן? מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה: ״וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ״, כֹּל שֶׁאַתָּה מְהַיֶּיה הֵימֶנָּה – הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ, מִכְּלָל דְּכׇל אִיסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁרוּ.
וְנֵילַף מִינַּהּ! מִשּׁוּם דְּהָוֵה עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין.
עֲבוֹדָה זָרָה – הָא דַּאֲמַרַן. שְׁבִיעִית מַאי הִיא? ״יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם״ – מָה קוֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו, אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ.
אִי מָה קוֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין, אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ וְיוֹצְאָה לְחוּלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּהְיֶה״ – בַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא.
כֵּיצַד? לָקַח בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית בָּשָׂר – אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְבַּעֲרִים בַּשְּׁבִיעִית. בַּבָּשָׂר דָּגִים – יָצָא בָּשָׂר נִכְנְסוּ דָּגִים. בְּדָגִים יַיִן – יָצְאוּ דָּגִים נִכְנַס יַיִן. בְּיַיִן שֶׁמֶן – יָצָא יַיִן נִכְנַס שֶׁמֶן. הָא כֵּיצַד? אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בַּשְּׁבִיעִית, וּפְירִי עַצְמוֹ אָסוּר.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? [תְּרֵי] מִיעוּטֵי כְּתִיבִי, כְּתִיב הָכָא: ״כִּי חֵרֶם הוּא״, וּכְתִיב הָתָם: ״יוֹבֵל הִיא״ – הִיא אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא.
מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבַמַּעַשְׂרוֹת, וּבַמַּתָּנוֹת, וּבְמֵי חַטָּאת, וּבְאֵפֶר חַטָּאת – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל.
גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת, וּבְמַעַשְׂרוֹת, וּבַמַּתָּנוֹת בְּמֵי חַטָּאת, וּבְאֵפֶר פָּרָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל.
אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ לוֹ טְבָלִים מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן. וְקָא סָבַר: מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב הוּנָא: טוֹבַת הֲנָאָה מָמוֹן אוֹ אֵינָהּ מָמוֹן? אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר פָּרָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל! אֲמַר לֵיהּ: וְלָאו אוֹקֵימְנָא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ לוֹ טְבָלִים מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן?
עמוד ב
אֲמַר לֵיהּ: הוּצָאָה אַתְּ. אִיכְּסִיף, הוּא סָבַר: מִשְּׁמַעְתָּא קָאָמַר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמֵינָא: רַב אַסִּי דְּהוּצָל קָאֵי כְּוָתָיךְ.
נֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַגּוֹנֵב טִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי טִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי חוּלִּין שֶׁבּוֹ. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: טוֹבַת הֲנָאָה מָמוֹן, וּמָר סָבַר: טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן.
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן, וְהָכָא בִּטְבָלִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן וּבְמַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין. וּמָר סָבַר: לָאו כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין וְטוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן, וְהָכָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: חִיטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי.
דְּמָר אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. וּמָר לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי, דְּקַנְסוּהוּ רַבָּנַן לְגַנָּב.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּקַנְסוּהוּ רַבָּנַן לְבַעַל הַבַּיִת, דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְשַׁהוֹיֵהּ לְטִיבְלֵיהּ.
תְּנַן: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת, וּבַמַּעַשְׂרוֹת, וּבַמַּתָּנוֹת, בְּמֵי חַטָּאת, וּבְאֵפֶר פָּרָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְאַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. וּרְמִינְהוּ: הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן – דִּינָיו בְּטֵלִים, לְהָעִיד – עֵדוּתוֹ בְּטֵלָה, לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ – מֵימָיו מֵי מְעָרָה, וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה!
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּשָׂכָר הֲבָאָה וּמִילּוּי, כָּאן בִּשְׂכַר הַזָּאָה וְקִידּוּשׁ.
דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי הָכָא: ״בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר פָּרָה״, וְקָתָנֵי הָתָם: ״לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ״. שְׁמַע מִינַּהּ.
הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְּלוֹנִית״, וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ – מְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – מְקוּדֶּשֶׁת לִשְׁנֵי. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן – תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
״מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – מְקוּדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, אוֹ בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל – לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
גְּמָ׳ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״צֵא וְקַדֵּשׁ״. תָּנָא: מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בּוֹ מִנְהַג רַמָּאוּת. וְתַנָּא דִּידַן, ״הָלַךְ״ נָמֵי דְּקָתָנֵי – הָלַךְ בְּרַמָּאוּת.
מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי ״הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ״,