מסכת קידושין · דף ס
וּבָא אַחֵר וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים״, מֵרִאשׁוֹן וּמֵאַחֲרוֹן – צְרִיכָה גֵּט, מֵאֶמְצָעִי – אֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט.
מָה נַפְשָׁךְ – אִי תְּנָאָה הֲוַאי, דְּקַמָּא קִידּוּשֵׁי, דְּהָנָךְ לָאו קִידּוּשֵׁי. אִי חֲזָרָה הֲוַאי, דְּבָתְרָא קִידּוּשֵׁי, דְּהָנָךְ לָאו קִידּוּשֵׁי.
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי לִישָּׁנָא מַשְׁמַע תְּנָאָה וּמַשְׁמַע חֲזָרָה וְתִיבְעֵי גִּיטָּא מִכֹּל חַד וְחַד, קָא מַשְׁמַע לַן.
עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ מֵאָה תּוֹפְסִין בָּהּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ מֵאָה תּוֹפְסִין בָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי לְרַבִּי אַסִּי: אַסְבְּרַהּ לָךְ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שַׁוּוֹ נַפְשַׁיְהוּ כִּי שִׁרְגָּא דְלִיבְנֵי, דְּכֹל חַד וְחַד רְוָחָא לְחַבְרֵיהּ שְׁבַק.
מֵתִיב רַב חֲנִינָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, וְאִם מֵת – חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.
בִּשְׁלָמָא לְרַב – מְסַיְּיעָא לֵיהּ, לִשְׁמוּאֵל נָמֵי: הָא מַנִּי – רַבָּנַן הִיא, וַאֲנַן דְּאָמְרִי כְּרַבִּי.
אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר שִׁיּוּרָא הָוֵי, כֹּל גִּיטָּא דִּמְשַׁיַּיר בַּהּ וְלָא כְּלוּם הוּא. יַבּוֹמֵי מְיַיבֵּם!
אָמַר רָבָא: גֵּט לְהוֹצִיא, וּמִיתָה לְהוֹצִיא, מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר גֵּט, גְּמָרַתּוּ מִיתָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? גֵּט מוֹצִיאה מֵרְשׁוּת יָבָם, מִיתָה מַכְנֶסֶת לִרְשׁוּת יָבָם!
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הָתָם טַעְמָא מַאי? גְּזֵירָה ״מִשּׁוּם מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״ – הֲרֵי זֶה גֵּט.
וְנִגְזוֹר ״מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״ דְּתַחְלוֹץ, אַטּוּ ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״! אִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת – מִתְיַיבֶּמֶת.
הָכָא נָמֵי אִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת – מִתְיַיבֶּמֶת! תִּתְיַיבֵּם וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם, חֲשָׁשָׁא דְרַבָּנַן הוּא.
מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִךְ מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְהוּא יִתֵּן. ״עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִךְ מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״, נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.
״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיֵשׁ לוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיַרְאֶה לָהּ. וְאִם הֶרְאָה עַל הַשֻּׁלְחָן – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.
גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהוּא יִתֵּן״. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁיִּתֵּן״. רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהוּא יִתֵּן״ תְּנָאָה הָוֵי, מְקַיֵּים תְּנָאָה וְאָזֵיל. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁיִּתֵּן״ לְכִי יָהֵיב הָווּ קִידּוּשֵׁי, הַשְׁתָּא מִיהָא לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְקִבְּלָה קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר. לְרַב הוּנָא לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי, לְרַב יְהוּדָה הָווּ קִידּוּשֵׁי.
וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי גִיטִּין כִּי הַאי גַוְונָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת, וְהִיא תִּתֵּן. אִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהִיא תִּתֵּן״. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁתִּתֵּן״. רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהִיא תִּתֵּן״, תְּנָאָה הָוֵי, מְקַיְּימָא תְּנָאָה וְאָזְלָה. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁתִּתֵּן״, לְכִי יָהֲבָה לֵיהּ הוּא דְּהָוֵי גֵּט, הַשְׁתָּא מִיהָא לָא הָוֵי גֵּט.
עמוד ב
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד, לְרַב הוּנָא הָוֵי גֵּט, לְרַב יְהוּדָה לָא הָוֵי גֵּט.
וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין, בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא, מִשּׁוּם דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי, אֲבָל גֵּירוּשִׁין, דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה.
וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ: בְּהָךְ קָאָמַר רַב הוּנָא, מִשּׁוּם דְּאִיהוּ לָא כְּסִיף לֵיהּ לְמִתְבְּעַהּ, אֲבָל הָכָא, דְּאִיהִי כְּסִיפָא לַהּ לְמִיתְבְּעֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה, צְרִיכָא.
מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת, לְאַחֵר לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּתֵּן.
וְעוֹד תַּנְיָא: אָמַר לָהּ ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״ וָמֵת, נָתְנָה – אֵין זְקוּקָה לַיָּבָם, לֹא נָתְנָה – זְקוּקָה לְיָבָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֶנֶת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לְאֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים.
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר: ״לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁיי״, וּמָר סָבַר: ״אֲפִילּוּ לְיוֹרְשַׁיי״, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא תְּנָאָה הָוֵי, תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה!
אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה: הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּנַן.
גּוּפָא, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל הֲוָה אָמְרִינַן: הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ.
כִּי סָלְקִי לְהָתָם אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״.
וְהָתַנְיָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי אוֹמֵר: כָּזֶה גֵּט.
וּלְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר בְּ״עַל מְנָת״ נָמֵי פְּלִיגִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – נִיפְלְגֵי בְּ״עַל מְנָת״?
לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ דְּרַבִּי, דְּ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ נָמֵי הֲרֵי זֶה גֵּט. וְנִיפְלְגִי בְּ״עַל מְנָת״, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ דְּרַבָּנַן! כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף.
״עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לְךָ מִכָּאן וְכוּ׳״. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לָאו תְּנָאָה הוּא, וּלְזָרוֹזֵיהּ קָאָמְרָ[ה], קָא מַשְׁמַע לַן.
״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז״ וְכוּ׳. וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! וְעוֹד, תַּנְיָא: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ!
לָא קַשְׁיָא: הָא בְּקִידּוּשֵׁי וַדַּאי, הָא בְּקִידּוּשֵׁי סָפֵק.
״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז״ וְכוּ׳. תָּנָא: לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לִרְאוֹת מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם הֶרְאָה לָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּאַף עַל גַּב דְּנָקֵט דְּמֵי בְּעִיסְקָא.
מַתְנִי׳ ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיֵשׁ לוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״, אִם יֵשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיַרְאֶנָּה. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת.
גְּמָ׳ וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! וְעוֹד, תַּנְיָא: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! לָא קַשְׁיָא. הָא בְּקִידּוּשֵׁי וַדַּאי, הָא בְּקִידּוּשֵׁי סָפֵק.
לְמָה לִי לְמִיתְנֵא גַּבֵּי אַרְעָא וּלְמָה לִי לְמִיתְנֵא גַּבֵּי זוּזֵי! צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי זוּזֵי, מִשּׁוּם דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּמַצְנְעִי. אֲבָל אַרְעָא, אֵימָא: אִי דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא – קָלָא אִית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״, אִם יֵשׁ לוֹ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: אֲמַר לַהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ, אֲנָא טָרַחְנָא וּמַיְיתֵינָא! קָמַשְׁמַע לַן.
״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר״. תָּאנָא: לֹא נִתְכַּוְּונָה זוֹ אֶלָּא לִרְאוֹת מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּנָקֵיט בְּדִיסְתּוּרָא.
גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ תְּנַן: