מסכת סוטה · דף לח
כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְּכִינּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם״.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כֹּה תְבָרְכוּ״ — בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. אַתָּה אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכׇל לָשׁוֹן? נֶאֱמַר כָּאן ״כֹּה תְבָרְכוּ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כֹּה״ — עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ״ — בַּעֲמִידָה. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲמִידָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בִּישִׁיבָה? נֶאֱמַר כָּאן ״כֹּה תְבָרְכוּ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ״. מָה לְהַלָּן בַּעֲמִידָה — אַף כָּאן בַּעֲמִידָה.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ״. מָה מְשָׁרֵת בַּעֲמִידָה, אַף מְבָרֵךְ בַּעֲמִידָה. וּמְשָׁרֵת גּוּפֵיהּ מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ״ — בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם? נֶאֱמַר כָּאן ״כֹּה תְבָרְכוּ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם״. מָה לְהַלָּן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם — אַף כָּאן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם.
קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹנָתָן: אִי מָה לְהַלָּן כֹּהֵן גָּדוֹל וְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וַעֲבוֹדַת צִבּוּר, אַף כָּאן כֹּהֵן גָּדוֹל וְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וַעֲבוֹדַת צִיבּוּר?
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״הוּא וּבָנָיו כׇּל הַיָּמִים״, מַקִּישׁ בָּנָיו לוֹ: מָה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם — אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. וּכְתִיב: ״כׇּל הַיָּמִים״. וְאִיתַּקַּשׁ בְּרָכָה לְשֵׁירוּת.
וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ — בַּשֵּׁם הַמְפוֹרָשׁ. אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְפוֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִינּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי״ — שְׁמִי הַמְיוּחָד לִי.
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין כֵּן — נֶאֱמַר כָּאן ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם״. מָה לְהַלָּן — בֵּית הַבְּחִירָה, אַף כָּאן בְּבֵית הַבְּחִירָה.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״בְּכׇל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ״. בְּכׇל מָקוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא מִקְרָא זֶה מְסוֹרָס הוּא: בְּכׇל מָקוֹם אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ — שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי. וְהֵיכָן אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ — בְּבֵית הַבְּחִירָה, שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי — בְּבֵית הַבְּחִירָה.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גֵּרִים, נָשִׁים, וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָמוֹר לָהֶם״, לְכוּלְּהוּ.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ״ — פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים. אַתָּה אוֹמֵר פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּנִים כְּנֶגֶד עוֹרֶף? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָמוֹר לָהֶם״, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ.
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ״ — בְּקוֹל רָם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּלַחַשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָמוֹר לָהֶם״ — כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ.
אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן, לִשְׁנַיִם קוֹרֵא ״כֹּהֲנִים״, וּלְאֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא ״כֹּהֵן״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָמוֹר לָהֶם״ — לִשְׁנַיִם. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: נָקְטִינַן, כֹּהֵן קוֹרֵא ״כֹּהֲנִים״, וְאֵין יִשְׂרָאֵל קוֹרֵא ״כֹּהֲנִים״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָמוֹר לָהֶם״, אֲמִירָה
עמוד ב
מִשֶּׁלָּהֶם תְּהֵא. וְהִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי, וְלֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא.
(סִימַן: מִתְאַוֶּה לִבְרָכָה דּוּכָן בַּעֲבוֹדָה כּוֹס מַכִּיר נֶהֱנֶה בְּעֶגְלָה).
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁמְּבָרֵךְ — מִתְבָּרֵךְ, וְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ — אֵין מִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן — עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה עֲשֵׂה: ״כֹּה תְבָרְכוּ״, ״אָמוֹר לָהֶם״, ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי״.
רַב אָמַר: חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה הוּא.
וְלָא פְּלִיגִי, הָא — דְּסָלֵיק לִפְרָקִים, הָא — דְּלָא סָלֵיק לִפְרָקִים.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בָּעֲבוֹדָה, שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים״, מָה לְהַלָּן — בַּעֲבוֹדָה, אַף כָּאן — בַּעֲבוֹדָה.
אִינִי? וְהָא רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי סָלְקִי! רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי מֵעִיקָּרָא הֲווֹ עָקְרִי כַּרְעַיְיהוּ, מִמְטָא לָא הֲוָה מָטוּ הָתָם. וְכִדְתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לֹא שָׁנוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָקַר אֶת רַגְלָיו, אֲבָל עָקַר אֶת רַגְלָיו — עוֹלֶה.
וּתְנַן נָמֵי — אִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ — רַשַּׁאי. וְהָוֵינַן בַּהּ: הָא לָא עֲקַר? אֶלָּא דְּנָד פּוּרְתָּא, הָכָא נָמֵי דְּעָקַר פּוּרְתָּא.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין נוֹתְנִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ אֶלָּא לְטוֹב עַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל״, אַל תִּיקְרֵי ״יְבֹרָךְ״ אֶלָּא ״יְבָרֵךְ״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ עוֹפוֹת מַכִּירִין בְּצָרֵי הָעַיִן — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כׇּל בַּעַל כָּנָף״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִצָּרֵי הָעַיִן עוֹבֵר בְּלָאו — שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְגוֹ׳ כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְגוֹ׳״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, ״אַל תִּלְחַם״, ״וְאַל תִּתְאָו״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין עֶגְלָה עֲרוּפָה בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל צָרֵי הָעַיִן,
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה״. וְכִי עַל לִבֵּנוּ עָלְתָה שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא, לֹא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. לֹא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, לֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָיה.
אָמַר אַדָּא אָמַר רַבִּי שִׂמְלַאי: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים — כּוּלָּן עוֹלִין לַדּוּכָן. לְמִי מְבָרְכִין? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת.
אִינִי? וְהָתָנֵי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מִנְיָמִין בַּר חִיָּיא: עַם שֶׁאֲחוֹרֵי כֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה! לָא קַשְׁיָא, הָא — דַּאֲנִיסִי, הָא — דְּלָא אֲנִיסִי.
וְהָתָנֵי רַב שִׁימִי מִבִּירְתָא דְשִׁיחוֹרִי: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים — מִקְצָתָן עוֹלִין, וּמִקְצָתָן עוֹנִין ״אָמֵן״!
לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִישְׁתְּיֻיר בֵּי עֲשָׂרָה, הָא — דְּלָא אִישְׁתְּיֻיר בֵּי עַשְׂרָה.
גּוּפָא, תָּנָא אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מִנְיָמִין בַּר חִיָּיא: עַם שֶׁאֲחוֹרֵי כֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה.
פְּשִׁיטָא, אֲרִיכֵי בְּאַפֵּי גוּצֵי לָא מַפְסְקִי. תֵּיבָה — לָא מַפְסְקָא. מְחִיצָה מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֲפִילּוּ מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: צְדָדִין מַהוּ? אָמַר אַבָּא מָר בַּר רַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, דִּתְנַן: נִתְכַּוֵּון לְהַזּוֹת לְפָנָיו