מסכת סוטה · דף ל
שְׁלִישִׁי הַבָּא מֵחֲמַת שֵׁנִי, דְּשֵׁנִי גּוּפֵיהּ אָסוּר בְּחוּלִּין — אֵינוֹ דִּין שֶׁעוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ?
וְכִי תֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁכֵּן אַב הַטּוּמְאָה — הָא אַיְיתִינֵהּ מִמְּחוּסַּר כִּיפּוּרִים, וְלָא פַּרְכֵיהּ!
אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבָּה בֶּן אִיסִי אָמַר רַב: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין.
רַבִּי מֵאִיר — דִּתְנַן: כׇּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר.
רַבִּי יוֹסֵי — הָא דַּאֲמַרַן. דְּאִם אִיתֵיהּ — לַיְיתֵיהּ לִרְבִיעִי בַּתְּרוּמָה, וַחֲמִישִׁי בַּקּוֹדֶשׁ.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֵׁנִי — שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי — שְׁלִישִׁי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן וְאוֹכֶל שֵׁנִי — שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי — שֵׁנִי בַּקּוֹדֶשׁ, וְאֵין שֵׁנִי בַּתְּרוּמָה.
בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה.
עַל טׇהֳרַת הַתְּרוּמָה — אִין, עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ — לָא.
אַלְמָא קָסָבַר: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין.
רַבִּי אֶלְעָזָר — דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּן שָׁוִין, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ וְשֶׁבַּחוּלִּין וְשֶׁבַּתְּרוּמָה —
מְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקּוֹדֶשׁ,
מְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד בַּתְּרוּמָה,
וּפוֹסֵל אֶחָד בַּחוּלִּין.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חַלָּה נִיטֶּלֶת מִן הַטְּהוֹרָה עַל הַטְּמֵאָה, כֵּיצַד? שְׁתֵּי עִיסּוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ, וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה בָּאֶמְצַע כְּדֵי לִיטּוֹל מִן הַמּוּקָּף.
עמוד ב
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
וְתַנְיָא כְּבֵיצָה.
סַבְרוּהָ אִידֵּי וְאִידֵּי בְּעִיסָּה רִאשׁוֹנָה, וְחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה לָא כְּחַלָּה דָּמוּ.
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין,
וּמָר סָבַר: שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין.
אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין, וְהָכָא בְּחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כְּחַלָּה דָּמוּ, וּמָר סָבַר: לָא כְּחַלָּה דָּמוּ.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה לָא כְּחַלָּה דָּמוּ, וְאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין, וְהָכָא בְּמוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָמִיפַּלְגִי.
מָר סָבַר: מוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמָר סָבַר: אָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ׳.
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְיתָא, וּמָר סָבַר: דְּרַבָּנַן.
תָּנוּ רַבָּנַן, בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה — כְּגָדוֹל הַמַּקְרֶא אֶת הַלֵּל, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְרָקִים. מֹשֶׁה אָמַר ״אָשִׁירָה לַה׳״, וְהֵן אוֹמְרִים ״אָשִׁירָה לַה׳״, מֹשֶׁה אָמַר ״כִּי גָאֹה גָּאָה״ וְהֵן אוֹמְרִים ״אָשִׁירָה לַה׳״.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּקָטָן הַמַּקְרֶא אֶת הַלֵּל, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו כׇּל מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר. מֹשֶׁה אָמַר ״אָשִׁירָה לַה׳״ וְהֵן אוֹמְרִים ״אָשִׁירָה לַה׳״, מֹשֶׁה אָמַר ״כִּי גָאֹה גָּאָה״, וְהֵן אוֹמְרִים ״כִּי גָאֹה גָּאָה״.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִילָּה וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי — רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״לֵאמֹר״, אַמִּילְּתָא קַמַּיְיתָא.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: ״לֵאמֹר״ — אַכֹּל מִילְּתָא וּמִילְּתָא, וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: ״וַיֹּאמְרוּ״ — דַּאֲמוּר כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, ״לֵאמֹר״ — דִּפְתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא.
תָּנוּ רַבָּנַן, דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה — עוֹלָל מוּטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, עוֹלָל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ, וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד מִפִּיו, וְאָמְרוּ ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז״.
הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ עוּבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה — שֶׁנֶּאֱמַר: