מסכת גיטין · דף פג

מַאי דַּאֲסַר שְׁרָא; ״לִרְאוּבֵן״, מַהוּ? לִרְאוּבֵן – וְהוּא הַדִּין לְשִׁמְעוֹן, וְהַאי דְּקָאָמַר לִרְאוּבֵן – מִשּׁוּם דִּפְתַח בֵּיהּ; אוֹ דִלְמָא – לִרְאוּבֵן דַּוְקָא?

וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר ״לִרְאוּבֵן״ דַּוְקָא; ״לְשִׁמְעוֹן״, מַהוּ? לְשִׁמְעוֹן – וְהוּא הַדִּין לִרְאוּבֵן, וְהַאי דְּקָאָמַר ״שִׁמְעוֹן״ – מִשּׁוּם דִּסְלֵיק מִינֵּיהּ; אוֹ דִלְמָא – לְשִׁמְעוֹן דַּוְקָא?

בָּעֵי רַב אָשֵׁי: ״אַף לְשִׁמְעוֹן״, מַהוּ? ״אַף״ – אַרְאוּבֵן קָאֵי; אוֹ דִלְמָא, ״אַף״ – אַעָלְמָא קָאֵי? תֵּיקוּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, אֵלּוּ הֵן: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְרַבִּי טַרְפוֹן, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא.

נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר: הֲרֵי שֶׁהָלְכָה זוֹ, וְנִישֵּׂאת לְאָחִיו שֶׁל זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו, וּמֵת בְּלֹא בָּנִים – לֹא נִמְצָא זֶה עוֹקֵר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה? הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת.

נַעֲנָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאָמַר: הֵיכָן מָצִינוּ אָסוּר לָזֶה וּמוּתָּר לָזֶה? הָאָסוּר – אָסוּר לַכֹּל, וְהַמּוּתָּר – מוּתָּר לַכֹּל! הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת.

נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר: ״כְּרִיתוּת״ – דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת.

נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: הֲרֵי שֶׁהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְעָבְרָה וְנִישֵּׂאת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו – לֹא נִמְצָא גֵּט בָּטֵל, וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִים? הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת.

דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו כֹּהֵן, וּמֵת הַמְגָרֵשׁ – לֹא נִמְצֵאת אַלְמָנָה אֶצְלוֹ, וּגְרוּשָׁה אֵצֶל כׇּל אָדָם?

וְקַל וָחוֹמֶר: מָה גְּרוּשָׁה – שֶׁהִיא קַלָּה, אֲסוּרָה בִּשְׁבִיל צַד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ; אֵשֶׁת אִישׁ – שֶׁהִיא חֲמוּרָה. לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת.

אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה.

אָמַר רָבָא: כּוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא, לְבַר מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה – דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִדִּבְרֵי כּוּלָּן.

אָמַר מָר, נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר: הֲרֵי שֶׁהָלְכָה זוֹ וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו שֶׁל זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו, וּמֵת בְּלֹא בָּנִים – לֹא נִמְצָא זֶה עוֹקֵר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה? עוֹקֵר?! אִיהוּ עָקַר?! אֶלָּא ״מַתְנֶה לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה״.

מַתְנֶה?! מִי קָאָמַר לַהּ: לָא סַגִּי לַהּ דְּלָא מִינַּסְבָא לֵיהּ לַאֲחוּהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא?! אֶלָּא ״גּוֹרֵם לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה״.

גּוֹרֵם?! אֶלָּא מֵעַתָּה, בַּת אָחִיו לֹא יִשָּׂא – שֶׁמָּא יָמוּת בְּלֹא בָּנִים, וְנִמְצָא גּוֹרֵם לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה! הַיְינוּ פִּירְכָא.

וּבְמַאי? אִילֵימָא בְּ״חוּץ״, מִשְׁרָא שָׁרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר!

דְּתַנְיָא: מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם, חוּץ מִפְּלוֹנִי״, וְהָלְכָה וְנִיסֵּת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק, וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁמּוּתֶּרֶת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו!

אֶלָּא בְּ״עַל מְנָת״.

נַעֲנָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאָמַר: הֵיכָן מָצִינוּ אָסוּר לָזֶה וּמוּתָּר לָזֶה? הָאָסוּר – אָסוּר לַכֹּל, וְהַמּוּתָּר – מוּתָּר לַכֹּל. וְלָא?! וַהֲרֵי תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים, שֶׁאֲסוּרָה לָזֶה, וּמוּתֶּרֶת לָזֶה! בְּאִיסּוּר אִשָּׁה קָא אָמְרִינַן.

וַהֲרֵי עֲרָיוֹת! בְּאִישׁוּת קָאָמְרִינַן.

הֲרֵי אֵשֶׁת אִישׁ! הַיְינוּ פִּירְכָא.

וּבְמַאי? אִילֵּימָא בְּ״עַל מְנָת״ – הֲרֵי הוּתְּרָה אֶצְלוֹ בִּזְנוּת! אֶלָּא בְּ״חוּץ״.

נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: הֲרֵי שֶׁהָלְכָה זוֹ וְנִישֵּׂאת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק וְהָיוּ לָהּ בָּנִים, וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְעָמְדָה וְנִשֵּׂאת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו, לֹא נִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין?

אִי הָכִי – בְּכוּלְּהוּ תְּנָאֵי דְּעָלְמָא נָמֵי לָא תִּנְּסִיב, דִּלְמָא לָא מְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִין! הַיְינוּ פִּירְכָא.

וּבְמַאי? אִילֵימָא בְּ״חוּץ״, מִשְׁרָא שָׁרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר!

דְּתַנְיָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם, חוּץ מִפְּלוֹנִי״, וְהָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁמּוּתֶּרֶת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו! אֶלָּא בְּ״עַל מְנָת״.

דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו כֹּהֵן, וּמֵת הַמְגָרֵשׁ, לֹא נִמְצֵאת אַלְמָנָה אֶצְלוֹ, וּגְרוּשָׁה אֵצֶל כׇּל אָדָם? וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּרוּשָׁה שֶׁהִיא קַלָּה – אֲסוּרָה מִשּׁוּם צַד גֵּירוּשִׁין שֶׁבָּהּ, אֵשֶׁת אִישׁ חֲמוּרָה – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

וּבְמַאי? אִילֵּימָא בְּ״עַל מְנָת״,

עמוד ב

הֲרֵי גְּרוּשָׁה אֶצְלוֹ – בִּזְנוּת! אֶלָּא בְּ״חוּץ״.

וְרַבִּי עֲקִיבָא, אִי ״חוּץ״ סְבִירָא לֵיהּ – לוֹתֵיב ״חוּץ״, וְאִי ״עַל מְנָת״ סְבִירָא לֵיהּ – לוֹתֵיב ״עַל מְנָת״!

רַבִּי עֲקִיבָא שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאִיכָּא דְּאָמַר ״חוּץ״ וְאִיכָּא דְּאָמַר ״עַל מְנָת״; מַאן דְּאָמַר ״חוּץ״ – הַאי פִּירְכָא, וּמַאן דְּאָמַר ״עַל מְנָת״ – הַאי פִּירְכָא.

וּמַאי פִּירְכָא? אִי נֵימָא אִיסּוּר כְּהוּנָּה שָׁאנֵי, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה קָא מַיְיתֵי לֵיהּ!

רָבָא – כְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד קָא מַתְנֵי.

אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּווֹתֵיהּ סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָא אִיהוּ נָמֵי מִיפְרָךְ קָפָרֵיךְ!

הָכִי קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי נָמֵי אִית לִי פִּירְכָא; מִיהוּ בֵּין לְדִידִי, בֵּין לְדִידְכוּ – אֵין מְשִׁיבִין אֶת הָאֲרִי לְאַחַר מִיתָה.

וּמַאי פִּירְכָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַקִּישׁ קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה, לְקוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה; מָה קוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה – דְּלָא אֲגִידָא בְּאִינִישׁ אַחֲרִינָא; אַף קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה – דְּלָא אֲגִידָא בְּאִינִישׁ אַחֲרִינָא.

גּוּפָא – מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם חוּץ מִפְּלוֹנִי״, וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק, וְנִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁמּוּתֶּרֶת לָזֶה שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו.

הֵשִׁיב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אֶלְעָזָר תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר?

וְלָא?! וַהֲרֵי יְבָמָה – דְּבַעַל אוֹסֵר, וְיָבָם מַתִּיר!

הָתָם, יָבָם הוּא קָא אָסַר לַהּ, דְּאִי מִבַּעַל – הָא שַׁרְיָא וְקָיְימָא.

הֲרֵי נְדָרִים, דְּנוֹדֵר אוֹסֵר וְחָכָם מַתִּיר! הָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין חָכָם מַתִּיר כְּלוּם אֶלָּא בַּחֲרָטָה.

הֲרֵי הֲפָרַת הַבַּעַל, דְּאִשָּׁה נוֹדֶרֶת וּבַעַל מֵיפֵר! הָתָם כִּדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא – דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כׇּל הַנּוֹדֶרֶת – עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת.

נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר: ״כְּרִיתוּת״ – דָּבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֵין זֶה כְּרִיתוּת.

וְרַבָּנַן, הַאי ״כְּרִיתוּת״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן; עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ״; ״לְעוֹלָם״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת. ״שְׁלֹשִׁים יוֹם״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.

וְאִידָּךְ – מִ״כָּרֵת–כְּרִיתוּת״ נָפְקָא. וְאִידַּךְ – ״כָּרֵת–כְּרִיתוּת״ לָא דָּרְשִׁי.

אָמַר רָבָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ, עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן״; ״כׇּל יְמֵי חַיַּי״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת. ״כׇּל יְמֵי חַיֵּי פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.

מַאי שְׁנָא חַיֵּי פְלוֹנִי – דְּדִלְמָא מָאֵית וּמְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ; חַיֵּי דִידֵיהּ נָמֵי – דִּלְמָא מָאֵית, וּמְקַיְּימָא לֵיהּ לִתְנָאֵיהּ!

אֶלָּא אֵימָא: ״כׇּל יְמֵי חַיֵּיכִי״ – אֵין זֶה כְּרִיתוּת, ״כׇּל יְמֵי חַיַּי״ אוֹ ״חַיֵּי פְלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.

בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: ״הַיּוֹם אִי אַתְּ אִשְׁתִּי, וּלְמָחָר אַתְּ אִשְׁתִּי״, מַהוּ? תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן.

תִּיבְּעֵי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם, אֶלָּא דִּלְמַאן דְּקָא שָׁרֵי – קָא שָׁרֵי לְעוֹלָם; אֲבָל הָכָא – לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא.

תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן – עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, אֶלָּא דְּלָא פַּסְקַהּ מִינֵּיהּ לִגְמָרֵי; אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּפַסְקַהּ – פַּסְקַהּ.

בָּתַר דְּבַעְיָא, הֲדַר פַּשְׁטַהּ: