תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת גיטין

מסכת גיטין · דף נט

858 מילים · כ-6 דק׳ קריאה · עם רש״י

אֲנָא הֲוַאי בְּמִנְיָינָא דְּבֵי רַבִּי, וּמִינַּאי דִּידִי מְנוֹ בְּרֵישָׁא.

וְהָאֲנַן תְּנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְהַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת – מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד!

אָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולָס: שָׁאנֵי מִנְיָנָא דְּבֵי רַבִּי, דְּכוּלְּהוּ מִנְיָנַיְיהוּ מִן הַצַּד הֲווֹ מַתְחִילִין.

וְאָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי ווֹלֶס: מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבִּי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדוּלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד.

וְלָא?! הָא הֲוָה יְהוֹשֻׁעַ! הֲוָה אֶלְעָזָר. הָא הֲוָה אֶלְעָזָר! הֲוָה פִּנְחָס. וְהָא הֲוָה פִּנְחָס! הֲווֹ זְקֵנִים.

הָא הֲוָה שָׁאוּל! הֲוָה שְׁמוּאֵל. וְהָא נָח נַפְשֵׁיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי קָאָמְרִינַן. וְהָא הֲוָה דָּוִד! הֲוָה עִירָא הַיָּאִירִי.

וְהָא נָח נַפְשֵׁיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי בָּעֵינַן. הָא הֲוָה שְׁלֹמֹה! הֲוָה שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. וְהָא קַטְלֵיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי קָאָמְרִינַן.

הָא הֲוָה חִזְקִיָּה! הֲוָה שֶׁבְנָא. הָא אִיקְּטִיל! כּוּלְּהוּ שְׁנֵי קָאָמְרִינַן. וְהָא הֲוָה עֶזְרָא! הֲוָה נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה.

אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: אַף אֲנִי אוֹמֵר, מִימוֹת רַבִּי וְעַד רַב אָשֵׁי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדוּלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. וְלָא?! וְהָא הֲוָה הוּנָא בַּר נָתָן! שָׁאנֵי הוּנָא בַּר נָתָן, דְּמֵיכָף הֲוָה כַּיִיף לֵיהּ לְרַב אָשֵׁי.

מַתְנִי׳ חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז. וּבֶן בְּתִירָא אוֹמֵר: קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ – בְּמִטַּלְטְלִין. הַפָּעוֹטוֹת מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר – בְּמִטַּלְטְלִין.

גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: מַחֲלוֹקֶת בְּמִטַּלְטְלִין, אֲבָל בְּגִיטִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל בִּרְמִיזָה.

פְּשִׁיטָא, ״בְּמִטַּלְטְלִין״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא ״אַף בְּמִטַּלְטְלִין״, קָא מַשְׁמַע לַן.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן: כְּמַחְלוֹקֶת בְּמִטַּלְטְלִין כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּגִיטִּין. וְהָאֲנַן ״בְּמִטַּלְטְלִין״ תְּנַן! אֵימָא: ״אַף בְּמִטַּלְטְלִין״.

הַפָּעוֹטוֹת מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר – בְּמִטַּלְטְלִין. וְעַד כַּמָּה? מַחְוֵי רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: כְּבַר שֵׁית – כְּבָר שַׁב. רַב כָּהֲנָא אָמַר: כְּבַר שַׁב – כְּבַר תַּמְנֵי. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: כְּבַר תֵּשַׁע – כְּבַר עֶשֶׂר.

וְלָא פְּלִיגִי; כֹּל חַד וְחַד לְפִי חוּרְפֵּיהּ. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו.

״וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה, הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עוֹבְדֵי הַבָּעַל״ – מַאי ״מֶלְתָּחָה״? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר הַנִּמְלָל וְנִמְתָּח.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁיגֵּר לוֹ בּוּנְיָים בֶּן נוּנְיָים לְרַבִּי – סִיבְנִי, וְחוֹמֶס, סַלְסָלָה, וּמַלְמָלָא. סִיבְנִי וְחוֹמֶס – כְּאַמְגּוּזָא וּפַלְגֵיהּ דְּאַמְגּוּזָא. סַלְסָלָה וּמַלְמָלָא – כְּפִיסְתְּקָא וּפַלְגוּ דְּפִיסְתְּקָא. מַאי מַלְמָלָא? דָּבָר הַנִּמְלָל וְנִמְתָּח.

וְטָעוּתָן עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא: עַד שְׁתוּת כְּגָדוֹל.

בָּעֵי אַבָּיֵי: מַתְּנָתוֹ, מַאי? רַב יֵימַר אֲמַר: אֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה; מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה.

אַפְכוּהָ וְשַׁדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַב מׇרְדֳּכַי. אֲמַר לֵיהּ: זִילוּ אֱמַרוּ לְבַר מָר, לָאו הָכִי הֲוָה עוֹבָדָא? כִּי הֲוָה קָאֵי מָר – חַד כַּרְעֵיהּ אַאַרְעָא וְחַד כַּרְעֵיהּ אַדַּרְגָּא, וַאֲמַרְנָא לֵיהּ: מַתְּנָתוֹ מַאי? וַאֲמַר לַן: מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה – אַחַת מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע וְאַחַת מַתְּנַת בָּרִיא, אַחַת מַתָּנָה מְרוּבָּה וְאַחַת מַתָּנָה מוּעֶטֶת.

מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם: כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

עמוד ב

בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר.

מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר.

עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, מַה שֶּׁתַּחְתָּיו גָּזֵל – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר.

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה – מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב מַתְנָה, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּכְתּוֹב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי״ – אַטּוּ אֲנָא לָא יָדַעְנָא דְּכֹהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי נִינְהוּ? אֶלָּא כֹּהֵן בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר לֵוִי.

רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר, מֵהָכָא: ״וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי״ – אַטּוּ אֲנַן לָא יָדְעִינַן דְּכֹהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי נִינְהוּ? אֶלָּא כֹּהֵן בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר לֵוִי.

רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא: ״בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים״.

רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר מֵהָכָא: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ״ – לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ״ – לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה; לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן, וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם?! דְּאוֹרָיְיתָא הִיא! אֲמַר לֵיהּ: דְּאוֹרָיְיתָא, וּמִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ נָמֵי מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם הִיא, דִּכְתִיב: ״דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם״!

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לְכִדְמַר; דְּתַנְיָא: שְׁנַיִם – מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בַּקְּעָרָה. שְׁלֹשָׁה – אֵין מַמְתִּינִין. הַבּוֹצֵעַ – הוּא פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה, וְאִם בָּא לַחְלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

וְאָמַר מָר עֲלַהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּסְעוּדָה, אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא, דְּאָתוּ לְאִינְּצוֹיֵי.

אָמַר רַב מַתְנָה: הָא דְּאָמְרַתְּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא, לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים – דִּשְׁכִיחִי רַבִּים, אֲבָל בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי – לָא.

אִינִי?! וְהָא רַב הוּנָא קָרֵי בְּכָהֲנֵי בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב! שָׁאנֵי רַב הוּנָא, דַּאֲפִילּוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי – כָּהֲנֵי חֲשִׁיבִי דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מֵיכָף הֲווֹ כַּיְיפִי לֵיהּ.

אָמַר אַבָּיֵי, נָקְטִינַן: אֵין שָׁם כֹּהֵן – נִתְפָּרְדָה חֲבִילָה. וְאָמַר אַבָּיֵי, נָקְטִינַן: אֵין שָׁם לֵוִי – קוֹרֵא כֹּהֵן.

אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּהֵן אַחַר כֹּהֵן לֹא יִקְרָא, מִשּׁוּם פְּגָמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. לֵוִי אַחַר לֵוִי לֹא יִקְרָא מִשּׁוּם פְּגַם שְׁנֵיהֶם! כִּי קָאָמְרִינַן, בְּאוֹתוֹ כֹּהֵן.

מַאי שְׁנָא לֵוִי אַחַר לֵוִי, דְּאִיכָּא פְּגַם שְׁנֵיהֶם – דְּאָמְרִי: חַד מִינַּיְיהוּ לָאו לֵוִי הוּא; כֹּהֵן אַחֵר כֹּהֵן נָמֵי, אָמְרִי: חַד מִינַּיְיהוּ לָאו כֹּהֵן הוּא! כְּגוֹן דְּמוּחְזָק לַן בַּאֲבוּהּ דְּהַאי שֵׁנִי, דְּכֹהֵן הוּא.

הָכָא נָמֵי, דְּמוּחְזָק לַן בַּאֲבוּהּ דְּהַאי שֵׁנִי, דְּלֵוִי הוּא! אֶלָּא אָמְרִי: מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה נְסֵיב, וּפַסְלֵיהּ לְזַרְעֵיהּ. הָכָא נָמֵי, אָמְרִי: גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה נְסֵיב, וְאַחֲלֵיהּ לְזַרְעֵיהּ!

סוֹף סוֹף, לֵוִי מִי קָא הָוֵי?!

וּלְמַאן? אִי לְיוֹשְׁבִין – הָא קָא חָזוּ לֵיהּ! אֶלָּא לְיוֹצְאִין.

שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי גָלִילָא לְרַבִּי חֶלְבּוֹ: אַחֲרֵיהֶן,

עוד במסכת גיטין