תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת גיטין

מסכת גיטין · דף עט

731 מילים · כ-5 דק׳ קריאה · עם רש״י

מַתְנִי׳ הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגָּג וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגָּג – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה, וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגָּג, נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

גְּמָ׳ וְהָא לָא מִינְּטַר! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה עָסְקִינַן.

עוּלָּא בַּר מְנַשְּׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דַּאֲבִימִי אָמַר: הָכָא בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג עָסְקִינַן, דְּכֹל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג – כְּגַג דָּמֵי.

הוּא מִלְּמַעְלָה: וְהָא לָא מִינְּטַר! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת.

וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת. וְכֵן אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא: כְּמַאן, כְּרַבִּי – דְּאָמַר: קְלוּטָה, כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא?

אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן – עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי, אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת; אֲבָל הָכָא – מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא, וְהָא קָא מִינְּטַר.

וְכֵן אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: כְּמַאן, כְּרַבִּי – דְּאָמַר: קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא?

נִמְחַק: אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ יְרִידָה, אֲבָל נִמְחַק דֶּרֶךְ עֲלִיָּיה – לָא. מַאי טַעְמָא? מֵעִיקָּרָא לָא לְמֵינַח קָאֵי.

נִשְׂרַף: אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁקָּדַם גֵּט לִדְלֵיקָה, אֲבָל קָדְמָה דְּלֵיקָה לְגֵט – לָא. מַאי טַעְמָא? מֵעִיקָּרָא לִשְׂרֵיפָה קָאָזֵיל.

אָמַר רַב חִסְדָּא: רְשׁוּיוֹת חֲלוּקוֹת בְּגִיטִּין.

אֲמַר לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרָבָא: מְנָא לֵיהּ לְסָבָא הָא? אֲמַר לֵיהּ, מַתְנִיתִין הִיא: הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגָּג וּזְרָקוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לַאֲוִיר הַגָּג – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידַהּ, לְמָה לִי אֲוִיר הַגָּג?

אֶלָּא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ, כִּי הִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגָּג מַאי הָוֵי?

אֶלָּא פְּשִׁיטָא – בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ. אֵימָא סֵיפָא: הוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ; כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגָּג, נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. וְאִי בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ, אַמַּאי מְגוֹרֶשֶׁת? אֶלָּא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ;

רֵישָׁא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ, סֵיפָא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ?!

אֶלָּא לָאו דְּאוֹשְׁלַהּ מָקוֹם – דְּחַד מָקוֹם מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי, תְּרֵי מְקוֹמוֹת לָא מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי?

אֲמַר לֵיהּ: מִידֵי אִירְיָא?! דִּלְמָא הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ – רֵישָׁא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ, סֵיפָא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ.

אָמַר רָבָא: שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בְּגִיטִּין; הָא דְּאָמַר רַבִּי: קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עָלֶיהָ – הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא, וְהָא מִינְּטַר;

וְהָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבְרֹאשׁוֹ טְרַסְקָל, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו – אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה, חַיָּיב, לְפִי שֶׁרְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ – הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא, וְהָא לָא מִינְּטַר;

עמוד ב

וְהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בְּגַג זֶה וְיִקְלוֹט מֵי גְשָׁמִים מִגַּגּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדִּיּוּרִין חֲלוּקִין מִלְּמַטָּה, כָּךְ דִּיּוּרִין חֲלוּקִין מִלְּמַעְלָה –

הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, אֲבָל לְעִנְיַן גֵּט – מִשּׁוּם קְפִידָא הוּא, וְכוּלֵּי הַאי לָא קָפְדִי אִינָשֵׁי.

אָמַר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, פְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ, וּמְחִיצוֹת הַחִיצוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הַפְּנִימִיּוֹת; וּזְרָקוֹ לָהּ; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר מְחִיצוֹת הַחִיצוֹנָה – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת.

מַאי טַעְמָא? פְּנִימִית גּוּפַהּ – בִּמְחִיצוֹת הַחִיצוֹנָה קָא מִינַּטְרָה.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקוּפּוֹת – שְׁתֵּי קוּפּוֹת זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ, פְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ; וּזְרָקוֹ לָהּ; אֲפִילּוּ הִגִּיעַ לַאֲוִיר פְּנִימִית – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.

מַאי טַעְמָא? דְּהָא לָא נָח.

וְכִי נָח מַאי הָוֵי? כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר הוּא!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּקוּפָּה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִים.

מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פּוֹטֵר אָדָם אִשְׁתּוֹ בְּגֵט יָשָׁן. וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין. וְאֵיזֶהוּ גֵּט יָשָׁן – כֹּל שֶׁנִּתְיַיחֵד עִמָּהּ מֵאַחַר שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ.

גְּמָ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ;

וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: אָמְרִינַן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ.

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אִם נִישֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אִם נִתְגָּרְשָׁה, תִּינָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה.

מַתְנִי׳ כָּתַב לְשׁוּם מַלְכוּת שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת; לְשׁוּם מַלְכוּת מָדַי; לְשׁוּם מַלְכוּת יָוָן; לְבִנְיַן הַבַּיִת; לְחוּרְבַּן הַבַּיִת;

הָיָה בַּמִּזְרָח וְכָתַב בַּמַּעֲרָב; בַּמַּעֲרָב וְכָתַב בַּמִּזְרָח – תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה.

וְאֵין לָהּ לֹא כְּתוּבָּה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת – לֹא עַל זֶה, וְלֹא עַל זֶה.

אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה – תַּחְזִיר. וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מְטַמְּאִין לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִין – לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל – נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהוּנָּה.

עמוד ב

עוד במסכת גיטין