שער שמיני - שער חשבון הנפש · פרק ה
אך אם החשבון הזה חובה על האדם תמיד או בקצת הזמן מבלי קצתו אומר בתשובת השאלה הזאת,
כי החשבון חייב בו האדם כפי כח שכלו ומעלת הכרתו תמיד עם כל הרף עין ואם יוכל עם כל נשימותיו כדי שלא יפרד ממנו המורא והפחד והבושת מהאלהים ית׳ המשקיף עליו תמיד
וילמד ממה שצוה בו האל את המלך באמרו (דברים יז) וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר וגו׳ והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו׳ ואמר (יהושע א) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו׳ ואמר (דברים ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום וגו׳ ואמר וקשרתם לאות על ידך וגו׳ וכתבתם על מזוזות ביתך. וחזק הענין בציצית באמת (במדבר טו) והיה לכם לציצית ואמר (שם) למען תזכרו.
ומה נשאר מעניני הזרוז על החשבון אשר הוא בענין זכרון הבורא שלא זרזנו בו.
וכפי זה אחי ראוי לך להתנהג בהרגיל החשבון עם נפשך בכל שעה ובכל רגע לאל יתברך
ואל תמעט בעיניך שום טובה שתעשנה לשמו אפי׳ במלה או בראיה כי המעט ממך רב אצלו וכן בענין העבירות.
והקרוב שבדמיונים בזה העתקת השמש בארץ שעור אמה תעתק בגלגל מילין הרבה וכן העתקת הצל באצטרול״ב.
ואל ירבה בעיניך מעשיך ואם יהיה לשמו. כי במעט שבטובות שיש לו עליך כפל מעשה כל יושבי העולם עם דקדוק החשבון.
על כן אל תתעלם מעשות חשבונך בינך ובין בוראך על גודל טובו עליך ורוב חסדיו עמך יום יום ואם לא יפנה לבך בזה ביום יהיה בלילה ואם חלף לך יום א׳ השג בשני כמו שאמרו רז״ל שוב יום אחד לפני מיתתך ואמר (קהלה ט) בכל עת יהיו בגדיך לבנים: