שער שמיני - שער חשבון הנפש · פרק ג · חלק ג

ומן הזריזות שתגביר את נפשך הקיימת לך על גופך הכלה ושתפקדנה ותרגיש עליה ואל תקצר בענינים הצריכים מאד לגופך ותכביד עליו ותחלישהו ותהיה זאת סבה לחלישות שניהם אבל תן לגופך המזון אשר יעמידנו על ענינו ותן לנפשך מן החכמות והמוסרים יותר מיכלתה.

ובזה אמר החכם (קהלת ז׳:ט״ז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר וגו׳ ‎‎ואמר (שם) טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך, רוצה לומר

אל תפליג בדרכי הצדיקים הפורשים מן העולם ותעבור את נתיבתם פן תשומם,

וכן אל תפליג בדרכי הרשעים המגבירים את העולם ותלמד תאותם יותר מן השיעור הראוי לתורתך ועולמך

פן תמות בלא עתך, רוצה לומר מות הנפש בתגבורת התאוה עליה בטבעה בים התענוגים הגופיים

אך אחוז הדרך השוה והחזק באחריתך ואל תנח עולמך כי ממנו תקח לך צדה לעולם הקיימת ומקום המנוחה כמו שאמרו חז״‎ל העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין,

וזו היא דרך החסידים הראשונים היראים את האלהים.

ומה שאמר ואל תתחכם יותר ולא אמר ואל תהי סכל יותר מפני שיש לחכמה אצלנו גבול ידוע לא יתכן לעבור אותו והוא שכל מין ממיני החכמה שימשכנו לעבודת האלהים ולשמור מצותיו ולהראות חכמתו ויכלתו מותר לנו וחייבים אנחנו לחקור עליו כמו שאמר (איוב כח) הן יראת אדני היא חכמה ואמר (משלי ט) תהלת חכמה יראת ה׳ ‎‎ודעת קדושים בינה ר״‎ל ודעת האלהים, ואמר (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה׳ ‎‎ואמר (ירמיה ח) הנה בדבר ה׳ ‎‎מאסו וחכמת מה להם, וכל מה שהוא מן החכמה על זולת הדרך אשר זכרנו אסור לעיין בה ולחקור עליה וע״‎כ אמר ואל תתחכם יותר,

אך הסכלות וההוללות הזהיר ממעוטם ועל כן אמר ואל תהי סכל ולא אמר יותר, מפני שמעוטם מפסיד הרבה מעלות טובות כמו שאמר (קהלת י׳:א׳) זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט:

והששה ועשרים, חשבונו עם נפשו כשהוא עומד במצות המלך ויירא מעונשו אם יעבור על מצותיו ולא ירגיש למצות אלהיו ולא יירא מעונשו בעברו על מצותיו

ואיך לא יתבונן בשכלו מה בין שתי המצות ויכיר מה בין שני הענינים ויבין חולשת המצות לקיים גזרותיו והתאחרו מהפיל העונש בו ורחקו מהשקיף עליו וטרדתו בנפשו ממנו וכבר אמר החכם (משלי כד) ירא את ה׳ ‎‎בני ומלך ואמר (שם כ) נהם ככפיר אימת מלך,

ואיך לא יתבייש המשכיל מאלהיו שגזרתו קיימת המשקיף עליו תמיד ולא תטרידהו ממנו טרדה ולא ימנעהו ממנו מונע ולא יירא ולא יפחד מעונשו וימרהו והוא יודע שהוא משקיף עליו ורואה נגלהו ונסתרו ולא יחזור אליו בתשובה על מה שקדם לו ויאמר כמה ארך המרותי את דברו והתמיד סתרו עלי אבקש מחילתו קודם שיעכרני בעוה״‎ז או יענני בעוה״‎ב והוא מה שאמר דוד (תהלים י) רשע כגבה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזמותיו:

והשבעה ועשרים, חשבון האדם עם נפשו כשתבא עליו רעה בגופו או בממונו או בענין מעניניו ויקבל הכל מאלהיו בשמחה ויסבול סבל רוצה בדין האלהים ולא סבל מתקצף על גזרתו

כמ״‎ש (ישעיה ח) וחכיתי לה׳ ‎‎המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, ואל יהיה כמי שנאמר עליו (שם) והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה,

ודע אחי כי העשר נסיונות שנסה המקום את אברהם אבינו לא היינו משבחים לו עמדו בהם לולי שהיה מקבל הכל מאלהיו ברצון ובטוב לבב כמו שנאמר (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך ויוצאי מצרים לא נתחייבו להאשימם ולהוכיחם במדבר אלא על התקצפם ושלא היה לבם טוב עם האלהים ועם נביאו

כמו שאמר (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ופעמים רבות היו מראים מרדם ומריים באלהים והפרת בריתו כאשר תמצאם בכל ענין מתאוים לשוב מצרים והדומה לזה,

והסבל הטוב מדה טובה והסבל שבעליו מוכרח בו אין לבעליו שכר עליו ולא מחילה בו.

הסתכל אחי מה בין שני הסבלים והתבונן ההפרש שיש בין שני הענינים

וחלוק ענין הסבל בנפשך לשלשה חלקים,

הסבל על עבודת האלהים

והסבל על המרותו

והסבל על פגעי העולם,

וזה החלק השלישי נחלק לב׳ ‎‎חלקים,

והוא הסבל על מה שחסר

או על העדר דבר אהוב

ואיזה מהם שיהיה יכול שתתחייב בו על דרך העונש ומוחלין בו עונך או שיהיה התחלה מן האלהים לך על דרך הנסיון והמבחן וירבה בזה הבורא שכרך ויגדיל גמולך עליו.

ועל איזה מהם שיהיה מאלה השני פנים ראוי לך שתקבל מה שיבואך מאת האלהים מהם ברצון ובקבול טוב כמ״‎ש דהמע״‎ה (שם כה) כל ארחות ה׳ ‎‎חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו, כי הרעה הבאה עליך אם היא למחול עונך היא אמת ואם היא התחלה מאת האלהים לתת תמורתה הגמול הטוב על סבלך הנסיון היא חסד ואיננה יוצאה מחסד ואמת

ואם תיטיב להסתכל בענינים האלה בלבך יהיה אחרית סבלך טוב והגמול עליו מובטח.

על כן אחי אל תתעלם לפקוד מחשבתך תמיד בענין הזה ואז יחזק סבלך לאלהים ויקל מעליך בהעלות על לבך צער הרעה ומרירות הסבל ויורה על רצונך הטוב בגזרת האלהים והתנחמך בו ובטחונך עליו כמו שנאמר (תהלים לא) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה':

והשמונה ועשרים, חשבון האדם עם נפשו אחר בטחונו על האלהים ומסרו אליו את נפשו ואת ממונו ובניו וכל עניניו כשישתנה ענינו ויגזור הבורא במה שאינו מפיק רצונו

שיחשוב בנפשו שאדם נתן לחבירו במתנה בית או שדה ואחר כך עלה בלב מקבל המתנה להרוס אותו ולבנותו על ענין אחר או לשנותו מענינו הראשון היש מן הדין לנותן אותו לו שיאבל על מעשהו בו וידאג על שנותו אותו מענינו הראשון אחר שמסר לו הבית או השדה,

וכן אתה אחי אם התנדבת בנפשך ובממונך לאלהים אל תאבל על מעשהו בך כרצונו והנהגתו אותך כחפצו ואם איננו טוב לך בנראה ממנו, אבל ראוי לך שתנוח דעתך עליו ותסמוך על הנהגתו המעולה וגזרת דינו ואל תחזור במה שנתת לו משלך כמו שאתה סבור ואל תראה הצער בעת גזר דינו עליך כ״‎ש שאתה אחד מיצוריו והוא יוצרך ומטריפך ומנהיגך בטוב לך בגלויך ובנסתרך ואם נעלם ממך הדבר כמו שאמר (הושע יא) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו ולא ידעו כי רפאתים:

והתשעה ועשרים, שיתבונן יתרון נפשו על גופו ויכיר יתרון קצת בני אדם על קצתם עד שאדם אחד שקול כנגד אלף בני אדם וידע כי יתרונו אינו מכחות גופו אך מצד מעלות נפשו כמו שנאמר לדוד (שמואל ב יח) כי עתה כמונו עשרת אלפים

אף כי הנשים שיש להן יתרון ביפין כאשר תחסרנה מעלות הנפשות אין יפין נאה ונויין מתגנה כמו שאמר החכם (משלי יא) נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם ואמר (שם לא) שקר החן והבל היופי.

וכפי הכרתך ביתרון נפשך על גופך ראוי לך להשתדל בתקוניה (ס״‎א להשתכל בתקנותיה) ובהצלתה אצל אדוניה המשקיף על זכותה וקדרותה ושבחה וגנותה ובחירתה בטוב וברע ונטותה עם שכלה ועם תאותה

על כן פקוד עניניה תמיד יותר מפקדך ענין גופך, ודע כי גופך יותר קרוב להרפא מן הקשה שבחלאים כשיפול בו מרפואת נפשך ממדוה היצר כשהוא גובר עליה כמו שאמר החכם (שם יח) רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה ואמר (שם ד) מכל משמר נצור לבך:

המשלים השלשים, חשבון האדם עם נפשו בתנאי הגרות בעוה״‎ז ויחשוב מעלתו בו כמעלת אדם נכרי הגיע אל ארץ נכריה ולא הכיר א׳ ‎‎מאנשי המדינה שהגיע אליה ולא היה א׳ ‎‎מהם יודע בו אלא שאדוני המדינה חמל עליו לגרותו והורהו מה שיתקן ענינו בה ונתן לו מזונו יום יום וצוהו שלא ימרה את פיהו ולא יעבור על מצותו וייחלו והפחידו בגמולו ובעונש כפי הראוי לזמן ולמקום והזהירהו על הנסיעה ולא הודיעו העת

מן התנאים שהוא חייב בהם

הכניעה והשפלות ולעזוב הגאוה ולהתרחק מן הגאון והגובה כמו שאמר בענין הזה (בראשית י״ט:ט׳) האחד בא לגור וישפוט שפוט,

ומהם שיהיה מזומן לנסיעה ולהעתקה ולא ירגיע ולא תנוח נפשו כמ״‎ש (ויקרא כה) והארץ לא תמכר לצמיתות וגו',

ומהם שיחקור על דתי המדינה וחקיה ועל מה שחייבים בו למלך כמ״‎ש דוד ע״‎ה (חהלים קיט) גר אנכי בארץ וגו׳ ‎‎

ומהם שיאהב את הגר כמוהו שיסייעהו ויעזרהו כמו שכתוב (דברים י) ואהבתם את הגר וגו׳ ‎‎ואמר (ויקרא יט) כאזרח מכם יהיה לכם.

ומהם שימהר ויחיש להדבק בעבודת אדוני המדינה מפני שאין לו חומל שיפגע בו בעדו אם יקצר בעבודתו. כי ענינו הפך תשובת השונמית עת ששאל אותה הנביא (מלכים ב ד) היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא שאמרה בתוך עמי אנכי יושבת כלומר שעמי ומשפחתי ידברו אליו בעבורי בעת הצורך ואינו כן ענין הגר אך כמו שאמר (תהלים קמב) הביט ימין וראה ואין לי מכיר וגו'.

ומהם שיסתפק במה שמזדמן לו מן המזון ובמה שימצא לו מדירה ומלבוש ולנהוג בכל ענינו כדי הספוק מבלי טורח ומהם

שיזדמן לנסיעה ולחשוב בצדה לדרך,

ומהם שירבה בעיניו המעט מן הטובה ויאריך לשונו בהודאת מי שהטיב לו בה,

ומהם שיסבול הרעה אם תבא אליו והנזק אם יגיע אליו משבר רוחו ושפלות נפשו וחלישתו מדחותם מעליו.

ע״‎כ קבל על עצמך אחי תנאי הגרות בעוה״‎ז מפני שאתה בו גר באמת

והראיה על גרותך ויחידותך בו, כי בעת צאתך אל גדר ההויה והרכבתך בבטן אמך אלו היו משתדלים כל בני העולם להקדימך קודם לכן ברגע אחד או לאחרך רגע אחד או לקשור אבר מאבריך בחברו או להתירו או לצייר צורה מצורות אבריך הנסתרים והנראים או להתיר תנועה לאבר מאבריך הנחים או להניח הנע מהם או להחרידך לצאת מבטן אמך קודם עתך הנגזרת לך או לאחרך אחריה כהרף עין או להקל עליך הענין או להקשותו לא היו יכולים לך על זה.

וכן אחר יציאתך אל העוה״‎ז לא היה אדם יכול להגיע מזונך אליך מבלי עזרת האל לך ולא להוסיף בגופך ולא לחסר ממנו, ואלו היית מעלה על לבך כי העולם כולו לך לבדך נשאר מאין יושב לא היה זה מוסיף בטרפך המגיע אותך אל אחריתך כשיעור חרדל

וכן אלו היו נוספים אנשי העולם כפלים לא היה חסר לך מטרפך הנגזר לך כחרדל ולא פחות ממנו ולא יותר.

וכן לא יוכל אחד מן הברואים להועיל לך ולא להזיקך ולא לאחד מהם יכולת להוסיף בימי חייך ולא לפחות מהם וכן לכל מדותיך וטבעך ומעלליך הטובים והרעים

אם כן אי זה יחס בינך ובין הברואים או באיזו קורבה אתה קרוב אליהם או הם קרובים אליך. האתה בעוה״‎ז כ״‎א גר שלא יועילוך רוב אנשיו ולא יזיקוך מיעוטם והאתה בו אלא כיחיד הבודד אשר אין לו צוות כי אם אדוניו ולא חומל עליו כי אם בוראו.

על כן התיחד אחי בעבודתו כאשר התיחד בבריאתך והנהגתך וטרפך וחייך ומותך

ושים תורתו וספרו נוכח עיניך ויחל אל גמולו ופחד מעונשו וקבל תנאי הגר אשר העירותיך עליהם על נפשך כל ימי חייך בעולם הזה תגיע אל נעימות העולם הבא כמו שאמר החכם (משלי כד) כן דעה חכמה לנפשך.

ואלה אחי שלשים פנים מאופני חשבון האדם עם נפשו לאלהים יתעלה כשתחשוב עם נפשך עליהם ותתן הדין מעצמך בהם יבקע לך אורם ויקיף אותך זהרם וחשוב בהם תמיד

והעלם על לבך כל ימי חייך. ואל יספיק לך מעוט דברי בהם וזכרי אותם בדרך קצרה כי כל ענין מהם כשיתבאר ויתפרש נושא כפלים רבים ממה שזכרתי

אך העירותי עליהם הערה והזכרתי הדורש אותם הזכרה בדרך קצרה ולא הרביתי בדברים שלא יארך הספר ויצא מדרך כוונתי בו אשר היא להעיר ולהורות

ושימם נגד עיניך ונוכח ראותך והשיבם על לבך ומחשבתך אז יראה לך מהם בעת שתשנה אותם מה שלא נראה לך בראשונה מסודות נעלמים ומוסרים רוחניים.

ואל תחשוב כשתעיין בהם ותעמוד על הנראה ממלות כי כבר עמדת על כל צפוני עניניהם כי לא תגיע לזה מהם אלא אחר שתתן מחשבתך עליהם בחריצות ובהשתדלות זמן ארוך ופעמים רבות.

והיה מתישר בהם ומישר אליהם תגיע אל הגמול הגדול מאת האלהים כמו שכתוב (דניאל יב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו׳ ‎‎ואמר החכם (משלי כד) ולמוכיחים ינעם: