שער שמיני - שער חשבון הנפש · פרק ב
אבל אם חשבון כל בני אדם שוה אם לא, נאמר כי התשובה בזה
שהשתדלות בני אדם בעניני תורתם ועולמם יתחלף כפי התחלפות הכרתם ושכלם וזכות הבנתם וכל אחד ואחד מהם מצווה לחשוב עם נפשו במה שהוא חייב בו מעבודת הבורא יתעלה כפי הכרתו בטובות הבורא הכוללות והמיוחדות כמו שאמר הכתוב (דברים י״א:ב׳) וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו וגו׳ כי עיניכם הרואות וגו׳ רוצה לומר כי טענת הבורא עליכם יותר חזקה ונראית ממה שהיא על בניכם אשר לא ראו את מופתי הבורא כראותכם מפני שאתם ראיתם אותם בעיניכם ואתם המיוחדים בטובות הגדולות מבלעדיהם והנצלים ממכות מצרים וקרח ולא הם ועל כן חייבים אתם בעבודה עליהם.
וכן נאמר בשאר ב״א כי מה שחייבים בו יתחלף כפי התחלפות הכרתם והתחלפות הטובות עליהם
ועל המאמין לחשוב עם נפשו במה שהוא חייב לאלהים ית׳ וידקדק בדבר בתכלית יכלתו וכפי השגתו ממנו ומה שיגיע אליו במעשה ישתדל בו ויטרח ומה שלא יוכל להשיגו במעשה ישיגהו בידיעה ויתאוהו כמ״ש דוד ע״ה (תהלים קיט) אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך ואמר (שם יט) הנחמדים מזהב ומפז רב וגו׳ והבורא ידינהו לזכות והוא חייב לצפות לעתות אשר תשיג ידו ויוכל בהם לשלם מה שיתכן לו מחובות הבורא יתברך
ואל ירחיב על עצמו האמתלאות בו ויזלזל בו ויניחהו ויתעלם ממנו פן יהיה נעכר ביום החשבון הגדול כמו שכתוב (משלי יג) בז לדבר יחבל לו: