גניבת דעת האורח

אסור לגנוב את דעתו של האורח, כגון שפותח לכבודו בקבוק יין יקר מאוד, ובאמת צריך לפתוח בלאו הכי את הבקבוק, וכל כהאי גונא שהאורח עי"כ מתחייב בטובת הנאה למארחו. אבל בדבר המתפרש לשני פנים והאורח חושב שנעשה לכבודו בלבד, אין בזה משום גניבת דעת. (ע"פ מכילתא ותוספתא וברייתא חולין צד ע"א)