השכמת הבוקר

הֲרֵינִי מְכַוֵּן מֵעַתָּה עַד לְמָחָר בָּעֵת הַזֹּאת בְּכָל־פַּעַם שֶׁאַזְכִּיר שֵׁם אַדְנוּת הַמְּבֹרָךְ, תִּהְיֶה כַּוָּנָתִי אֲדוֹן הַכֹּל, יָחִיד וּמְיֻחָד. וּכְשֶׁאַזְכִּיר שֵׁם הַנִּכְתָּב הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וְנִזְכַּר אַדְנוּת תִּהְיֶה כַּוָּנָתִי אֲדוֹן הַכֹּל, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. וּכְשֶׁאַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים תִהְיֶה כַּוָּנָתִי שֶׁהוּא תַּקִּיף בַּעַל הַיְּכֹֽלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, עִלַּת כָּל־הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל־הַסִּבּוֹת וְשַׁלִּיט בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת:

מוֹדֶה (האישה אומרת: מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם, אִי (י"א אֵי) אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּֽוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, רוֹפֵא כָל־בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת: