ראשיתפילותברית מילה

ברית מילה

ברכות ואירועיםנוסח אשכנז
גודל
נוסח אשכנז עדיין לא זמין באתר — מוצג נוסח עדות המזרח. בקרוב יתווספו שאר הנוסחים.
מביאים את הנימול לפני הכסא המוכן לכבוד אליהו הנביא ז"ל, ואומר המוהל:

בְּרוּכִים הָעוֹמְדִים וְהַיּוֹשְׁבִים,

והקהל עונים יחד עם המוהל:

בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה .

שָׂ֣שׂ אָ֭נֹכִי עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב: זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה: הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת־צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלָיִֽם: אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים: אַשְׁרֵ֤י׀ תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֘ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ:

אומר אבי הבן: אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָיִ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי: תִּדְבַּ֥ק־לְשׁוֹנִ֨י׀ לְחִכִּי֘ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־ יְרוּשָׁלַיִ֑ם עַ֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי:

קבלת עול מלכות שמים ע"י אבי הבן:

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל, יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה אֶחָֽד: והציבור חוזר.

יְהֹוָה מֶלֶךְ, יְהֹוָה מָלָךְ, יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: ב"פ, והקהל חוזר.

אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א: ב"פ, והקהל חוזר.

אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ ב"פ, והקהל חוזר.

ואומר המוהל: זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטּוֹב.
ואח"כ יברך (אבי הבן):

בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי; ויענו 'שמים'.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:

והקהל והמוהל עונים:

אָמֵן. כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, (כָּךְ) תִּזְכֶּה לְהַכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה (וְלַמִּצְוֹת) וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:

והמוהל יברך ברכה זו:

כשמוכן למול יאמר: בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי; ויענו 'שמים'.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל הַמִּילָה:

ובין מילה לפריעה יברך אבי הבן ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

נוהגים לומר כאן ג"פ י"ג מידות:

(וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒) יְהֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙:

ולוקח המוהל או אדם אחר כוס יין ומברך:

סַבְרֵֽי מָרָנָן; עונים: לְחַיִּֽים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

ואחר כך לוקח הדס ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ אֵל חַי חֶלְקֵֽנוּ צוּרֵֽנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, כּוֹרֵת הַבְּרִית:

יטעם מעט מן היין וימשיך:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי). בְּסִימָן טוֹב. יִשְׂמַח הָאִישׁ בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו. וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ כָּאָמוּר יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ. וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר; וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י (נותן יין באצבעו בפי התינוק, וכן בפעם השניה) וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי: וְנֶאֱמַר; זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר: אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק: וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם:

הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

זֶה הַקָּטָן (פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי), אֱלֹהִים יְגַדְּלֵהוּ. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כַּךְ יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלָחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כָּל־יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו: יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ: אֶשְׁתְּךָ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֘ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ: הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהֹוָֽה : יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ: וּרְאֵֽה־בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל:

ואומרים קדיש יהא שלמא.