ראשיתפילותברכות

ברכות

ברכות ואירועיםנוסח תימן
גודל
נוסח תימן עדיין לא זמין באתר — מוצג נוסח עדות המזרח. בקרוב יתווספו שאר הנוסחים.

ברכת חלה

לדעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל אפשר להפריש בברכה כבר מ1560 גרם. ופחות מכך תפריש שיעור כלשהו בלא ברכה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְרוּמָה:

ואחר כך לוקחת דבר מועט ואומרת: הֲרֵי זוֹ חַלָּה. ושורפת את החלה.

ברכת טבילת הנדה

אין האשה עולה מטומאתה עד שתטבול במקוה כשר כל גופה, ובלא שום חציצה, לאחר שעברו עליה שבעה ימים נקיים ובדיקות כדין. ובליל שמיני שאחרי שבעה נקיים טובלת. לפני הטבילה תברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל הַטְּבִילָה:

ברכת טבילת כלים

הקונה מהגוי כלי מתכת או זכוכית, או שקנה מיהודי כלי שנעשה על ידי גוי, חייב להטבילו לפני שישתמש בו, ולפני שיטבלנו יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל טְבִילַת כֵּלִים (על כלי בודד: כֶּלִי):

ברכת מזוזה

מצות עשה מן התורה לקבוע מזוזה, וצריך לקבוע אותה על מזוזת ימין הנכנס בתוך חלל הפתח, תחת המשקוף, ובטפח הסמוך לחוץ, ובתחילת שליש העליון של גובה השער (מלמטה למעלה), ותהיה זקופה לאורך מזוזת הפתח, ולפני שיקבענה יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ לִקְבֹּעַ מְזוּזָה:

ברכת מעקה

מצות עשה מן התורה לעשות מעקה, וצריך שיהיה גבהו לא פחות מעשרה טפחים, ושיהיה חזק שיכולים להשען עליו, ולפני שיקבענו יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה:

ברכת פטר חמור

אתון שילדה זכר פטר רחם צריך לפדותו מן הכהן, כמו שנאמר - "ופטר חמור תפדה בשה". ולפני שיפדהו יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר: ויברך שהחיינו.

ברכת הקשת

הרואה קשת צריך לברך ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:

ברכת הברקים

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:

ברכת הרעמים

יברך תוך כדי דיבור בשם ומלכות פעם ביום. י"א אומרים שעדיף לברך על ברק ורעם יחד 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' והמברך על כל אחד בנפרד יש לו על מי שיסמוך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם:

תפלת הדרך

היוצא לדרך, לאחר שיצא מהעיר אומר תפלה זו, ומברך בשם ומלכות רק כאשר נוסע ע"ב דקות מחוץ לעיר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל־אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל־מִקְרֶה וּפֶגַע רָע. וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְשָׁלוֹם. וּתְנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל־רוֹאֵינוּ, וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת כָּל־פֶּה. בָּרוּךְ (אַתָּה יְהֹוָה ) שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:

סדר אירוסין

סַבְרֵי מָרָנָן. ועונים: לְחַיִּֽים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלהֵינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלהֵינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל הָעֲרָיוֹת וְאָסַר לָֽנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת. וְהִתִּיר לָֽנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָֽנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה בְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל־ יְדֵי חֻפָּה בְקִדּוּשִׁין:

לפני שמניח הטבעת על אצבע הכלה אומר:

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּֽשֶׁת לִי בְּטַבַּֽעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל:

סדר שבע ברכות

מוזגין כוס יין למסדר וכן כוס לחתן והמסדר מברך:

סַבְרֵֽי מָרָנָן. ועונים: לְחַיִּֽים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, יוֹצֵר הָאָדָם:

שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָה בִּמְהֵרָה בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים אֲהוּבִים כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַֽיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתַנִּים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְשַׂמֵּחַ הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה.

אחרי שענו אמן: וּמַצְלִיחַ:

ושובר החתן כוס לזכר ירושלים עיה"ק תובב"א. ולפני שבירת הכוס יאמר:

אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלָיִ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃ תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַֽ֭עֲלֶה אֶת־יְרֽוּשָׁלַ֑יִם עַ֗֝ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃