ראשיתפילותתפילת ערבית לשבת

תפילת ערבית לשבת

🕒 ליל שבתשבתנוסח אשכנז
גודל
נוסח אשכנז עדיין לא זמין באתר — מוצג נוסח עדות המזרח. בקרוב יתווספו שאר הנוסחים.
בליל ראש חודש יש הנוהגים לומר כאן מזמור ברכי נפשי לעיל עמ' 76.

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ, שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עִם כָּל־הַמִּצְוֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י זאֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

ואומר החזן חצי קדיש, ויעמדו כל הקהל באמירת הקדיש:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא אמן. בְּעָֽלְמָֽא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן. עונים אמן יהא שמיה רבא וכו' עד 'בעלמא'. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה, וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ־הוּא. אמן. לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

החזן אומר: בָּֽרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ;

ועונים: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד:

וחוזר החזן: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה, פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים בִּתְבוּנָה, מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּֽים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִֽים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ כִּרְצוֹנוֹ, בּוֹרֵא יוֹמָם וָלַֽיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹֽשֶׁךְ וְחֹֽשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, הַמַּעֲבִיר יוֹם וּמֵֽבִיא לַֽיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה, יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים:

אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַֽבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ. עַל כֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, בְּשָׁכְבֵֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ, וְנִשְׂמַח וְנַעֲלֹז בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶֽךָ, וּמִצְוֹתֶיךָ וְחֻקּוֹתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵֽינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָֽתְךָֽ לֹא תָסוּר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יקרא ק"ש בכונה באימה ורתת וזיע, שיכון בשעה שהוא קורא את שמע [כשאומר ה' אלהינו] לקבל על עצמו על מלכות שמים, להיות נהרג על קדוש ה', שזהו שאומרים'בכל נפשך' (מ"ב ס"א סק"ג).
יְכַוֵּן לקיים מצות עשה דאורייתא של קריאת שמע של ערבית, ומצוַת יִחוד השם.

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד:

יפסיק מעט, ובעוד שעיניו מכוסות יאמר 'ברוך שם' וכו' בכוונה (בא"ח וארא יא).

ויאמר בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָ֣הַבְתָּ֔ יפסיק אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־ לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ: וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ: וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ:

וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם יפסיק לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־ לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם: וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ: וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ: הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם: (יאמר פסוק זה בלחש) וְחָרָ֨ה יפסיק אַף־יְהֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם: (ע"כ בלחש) וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם: וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ: וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ:

וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָ֣ה לָכֶם֘ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם: לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם: אֲנִ֞י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: ועונים הקהל: אֱמֶת:

יזהר לסיים "אני ה' אלהיכם אמת" עם הש"ץ ביחד ומלת אמת יאמר אותה עם הקהל בקול רם (גם הש"ץ יאמר אותה בלחש):

יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת:

וֶאֱמוּנָה כָּל־זֹאת וְקַיָּם עָלֵֽינוּ, כִּי הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מְלָכִים, הַגֹּאֲלֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ מִכַּף כָּל־עָרִיצִים, הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ, הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵֽׁנוּ, הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ, הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵֽינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל־שׂוֹנְאֵֽינוּ, הָאֵל הָעֹשֶׂה לָנוּ נְקָמָה בְּפַרְעֹה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם. הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל־בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצִיא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם, הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם־סוּף, וְאֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדֽוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתֽוֹ בְּרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מֹשֶֽׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָֽמְרוּ כֻלָּם; מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא: מַלְכוּתְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָֽמְרוּ; יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד: וְנֶאֱמַר; כִּֽי־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

הַשְׁכִּיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּפְרֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ, וְתַקְּנֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶֽךָ, וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, יעמוד ויאמר: וּפְרֹשׂ עָלֵֽינוּ וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ סֻכַּת (רַחֲמִים וְ) שָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם, אָמֵן:

וְשָֽׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם: בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖יא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ:

ואומר החזן חצי קדיש:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא אמן. בְּעָֽלְמָֽא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן. עונים אמן יהא שמיה רבא וכו' עד 'בעלמא'. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה, וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ־הוּא. אמן. לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

עמידה לשלוש רגלים תמצא בעמוד 206.

אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי־אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה,

בשבת שובה מוסיפים 'זכרנו לחיים', ואם שכח, לאחר שחתם 'מגן אברהם' אינו חוזר.

זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.

מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן, בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ, מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, מְחַיֵּה מֵתִים אַֽתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.

בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל.

טעה בקיץ: לפני שהזכיר שם ה' - חוזר לראש הברכה. ואם סיים הברכה - חוזר לראש.

בחורף: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם.

טעה בחורף: אם לא סיים את הברכה יאמר במקום שנזכר, ואם חתם אינו חוזר.

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי־כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה־לָּֽךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה.

בשבת שובה מוסיפים 'מי כמוך', ואם שכח אינו חוזר.

מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

אַתָּה קָדוֹשׁ, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָה, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

בשבת שובה אומרים 'המלך הקדוש', ואם שכח חוזר לראש.

הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:

טעה והתחיל תפלת חול, גומר הברכה בה נזכר ומתחיל של שבת:

אַתָּה קִדַּֽשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶֽךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל־הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל־הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ;

וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם: וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה: וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ, כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת:

יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקֽוֹרְאֵי עֹֽנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ. וְהַשְּׁבִיעִי רָצִֽיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָֽאתָ, זֵֽכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵֽנוּ, קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, שִׂים חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתָךְ שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָֽ בֶאֱמֶת, וְהַנְחִילֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבָּת קָדְשֶֽׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ כָּל־יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵל, וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:

בר"ח ובחוה"מ אומר יעלה ויבוא, ואם שכח ונזכר קודם שחתם יאמר למדני חוקיך ויחזור לרצה. ונזכר קודם מודים יאמר שם, ואם החל מודים חוזר לרצה ולא אמר יהיו לרצון האחרון, ואם סיים פסוק יהיו לרצון האחרון חוזר לראש. למעט ערב ר"ח שאם שכח אינו חוזר.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם;

בראש חדש: רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בחוה"מ פסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

בחוה"מ סוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה,

לְרַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:

וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּֽנוּ וְתִרְצֵֽנוּ, וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָֽ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵֽנוּ צוּר חַיֵּֽינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא, לְדֹר וָדֹר נֽוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת, עֶרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלֽוּ רַחֲמֶֽיךָ, הַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:

בחנוכה ופורים אומרים כאן על הניסים, ואם לא אמרו ונזכר קודם שאמר 'ברוך אתה ה' בחתימה חוזר, 'ואם אמר ברוך אתה ה' אינו חוזר:

(וְ)עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בחנוכה אומרים:

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאי (י"א: חַשְׁמוֹנָאִי) וּבָנָיו כְּשֶׁעָֽמְדָֽה מַלְכוּת יָוָן הָֽרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל גָּמוּר וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:

בפורים אומרים:

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל־ הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה:

בשבת שובה מוסיפים 'וכתוב לחיים', ואם שכח אם נזכר קודם שאמר ברוך אתה ה'חוזר, ואם אמר מילת ה' אינו חוזר.

וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל־בְּנֵי בְרִיתֶךָ.

וִיהַלְלוּ וִיבָֽרְכֽוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה, הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶֽסֶד, [צְדָקָה] וְרַחֲמִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. וּבָֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ, כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶֽסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָֽרְכֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם.

בשבת שובה מוסיפים 'ובספר חיים', ואם שכח אם נזכר קודם שאמר ברוך אתה ה'חוזר, ואם אמר מילת ה' אינו חוזר.

וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכָל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ , הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם אָמֵן:

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי:

אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל־הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, (יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דּוֹחֶֽה: קַבֵּל רִנַּת, עַמֶּֽךָ. שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא) עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְ֭מַעַן יֵחָֽלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ, הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי:

סגולה שלא ישכח שמו ליום הדין יאמר קודם 'יהיו לרצון' השני פסוק מהתנ"ך המתחיל באות ראשונה של שמו ומסתיים באות אחרונה של שמו.

יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי:

יביט לאחוריו לוודא שאין מתפלל שלא סיים את תפילתו, ואם ישנו ימתין עד שיסיים.. לאחר מכן יכרע גופו ויפסע ג' פסיעות עכב בצד אגודל, ויעקור רגל שמאל תחילה.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בשבת שובה אומר: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

אחרי עושה שלום יאמר יהי רצון זה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם:

וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם: וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה: וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ, כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת:

ואומר החזן ברכת מעין שבע, ואין ליחיד לאמרה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה בְרַחֲמָיו שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ, מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל (בשבת שובה: הַמֶּֽלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, הַמֵּנִֽיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ, כִּי בָם רָצָה לְהָנִֽיחַ לָהֶם. לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַֽחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת, לַאֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ הַשְּׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹֽנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה.בְרֵאשִׁית:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ, שִׂים חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבָֽךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָֽךְ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעָבְדְּךָֽ בֶאֱמֶת, וְהַנְחִילֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶֽׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ כָּל־יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: אמן

ואומר החזן קדיש תתקבל:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא אמן. בְּעָֽלְמָֽא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן. עונים אמן יהא שמיה רבא וכו' עד 'בעלמא'. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה, וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ־הוּא. אמן. לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהֹוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר: בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי: נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ: גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֮ירָ֤א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי: תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י ׀ שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה: אַ֤ךְ ׀ ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית־ יְ֝הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים:

ואומרים קדיש 'יהא שלמא':

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא אמן. בְּעָֽלְמָֽא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן. עונים אמן יהא שמיה רבא וכו' עד 'בעלמא'. יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה, וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ־הוּא. אמן. לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן.

החזן אומר: בָּֽרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ;

ועונים: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד:

וחוזר החזן: בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד:

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ, יפסיק (יכרע גופו ויאמר) וַאֲנַֽחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ (ע"כ בכריעה), וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה; וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֘ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל־בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל־רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵֽל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־ לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ; יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד: וְנֶאֱמַר; וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:

וּבְתוֹרָֽתְךָֽ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ כָּתוּב לֵּאמֹֽר; שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד: