תצוה · פרק יז

כְּתִיב (איוב א) יְהִי שֵׁם יְיָ' מְבוֹרָךְ. מַאי מְבוֹרָךְ. (אלא כלא ידעי), אֲבָל רָזָא חֲדָא יָדַע חַד מֵחַבְרָנָא, בְּמַדְבְּרָא אַחְזִיאוּ לֵיהּ בְּחֶלְמָא, וְרִבִּי יִצְחָק כַּפְתּוֹרָא שְׁמֵיהּ. מַאי מְבוֹרָךְ. שֵׁירוּתָא קָשֶׁה, וְסוֹפֵיהּ רַךְ. מ"ב קָשֶׁה, וְדִינָא אִיהוּ וַדַּאי. (ולבתר כך) כְּגַוְונָא דָּא, יוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מ"ב, דְּהָא בְּמ"ב (וברזא דמ"ב) אַתְוָון אִתְבְּרֵי עָלְמָא, וְעַל דָּא אִתְבְּרֵי בְּדִינָא. לְבָתַר רַךְ, וְעַל דָא תָּנֵינָן, כָּל שֵׁירוּתִין קָשִׁין, וְסוֹפָא דִּלְהוֹן רָכִין. (ס"א דא במ"ב וברזא דמ"ב אתוון אתברי עלמא ועל דא אתברי בדינא לבתר כך כגוונא דא) בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מ"ב קָשֶׁה בְּדִינָא. בְּיוֹמָא דַּעֲצֶרֶת רַךְ בְּחֶדְוָה.

תָּא חֲזֵי, מָה בֵּין דִּינָא עִלָּאָה, לְהַאי דִּינָא. דִּינָא עִלָּאָה שֵׁירוּתָא וְסוֹפָא קָשֶׁה, וְלֵית מַאן דְּיֵקוּם בֵּיהּ, וְכָל מָה דְּאָזִיל אִתְתָּקַּף, וּבָתַר דְּשָׁאֲרִי, לָא סָלִיק מִנֵּיהּ, עַד דְּאָכִיל וְשֵׁצֵי כֹּלָּא, דְּלָא אִשְׁתְּאַר כְּלוּם. אֲבָל דִּינָא אַחֲרָא דְּתַתָּא, שֵׁירוּתָא קָשֶׁה, וְכָל מָה דְּאָזִיל אִתְחֲלָשׁ, עַד דְּנָהִיר אַנְפִּין, כְּגַוְונָא (ס"א דא דינא דנוקבא) דְּנוּקְבָּא דְּחָלָשׁ חֵילָהָא.

אֵימָתַי אִתְּעַר דִּינָא דִּלְעֵילָּא לְמִשְׁרֵי עַל עָלְמָא. בְּיוֹמָא דְּטוֹפָנָא. וְעַל דָּא לָא אִשְׁתְּאַר כְּלוּם בְּעָלְמָא, בַּר הַהוּא תֵּבוּתָא דְּנֹחַ, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא עִלָּאָה, דְּסָבִיל לְהַהוּא תּוּקְפָּא. וְאִי לָאו דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתְּכַח בְּרַחֲמֵי עַל עָלְמָא, כָּל עָלְמָא אִתְאֲבִיד, דִּכְתִּיב, (תהילים כ״ט:י׳) יְיָ' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וְעַל דָּא לָא שַׁרְיָא דִּינָא דִּלְעֵילָּא עַל עָלְמָא, דְּלָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל לֵיהּ, אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא.