קדושים · פרק כ

רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח קְרָא וְאָמַר, (ויקרא י״ט:כ״ו) לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. הָא בְּכַמָּה אֲתַר אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, וְכָל הָנֵי קְרָאֵי אֲבַתְרֵיהּ. וְכָל חַד וְחַד בְּאִתְגַּלְיָיא. אֲבָל הַאי קְרָא אִית לְאִתְעָרָא בֵּיהּ, דִּכְתִיב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגוֹ'. מִפְּנֵי שֵׂיבָה, שֵׂיבָה דְּאוֹרַיְיתָא סְתָם. תָּקוּם, מִכָּאן דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמָא (מכאן דבעי בר נש למיקם) מִקָּמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, וְהָכִי רַב הַמְנוּנָא (ס"א ייסא) סָבָא, כַּד הֲוָה חָמֵי סֵפֶר תּוֹרָה, הֲוָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאָמַר מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. (כד הוה חמי חומש דאורייתא הוא קם מקמיה) (ס"א עביד ליה הדורא) (והוי אמר והדרת פני זקן) כְּגַוְונָא דָּא, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמֵיקָם בְּקִיּוּמֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְתַּלְמִיד חָכָם, בְּגִין דְּאִיהוּ קָאִים בְּקִיּוּמָא (נ"א בדיוקנא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְרָמַז לְכַהֲנָא עִלָּאָה (ס"א והכא רמיז לעתיקא) קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דִּכְתִיב וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, דְּאִיהוּ בְּעָלְמָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן רֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְרֶמֶז לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

וְתוּ תָּנֵינָן, הַאי קְרָא לִדְרָשָׁא הוּא דְּאָתָא, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, כְּמָה דְּאִתְעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא, מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, אַזְהַר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, עַד לָא יִסְתָּלַק בְּסִיבוּתָא, דִּיְקוּם בְּקִיּוּמָא טָבָא בְּעָלְמָא, בְּגִין דְּדֵין הוּא הִדּוּרָא לֵיהּ, אֲבָל לְסוֹף יוֹמוֹי לֵית שְׁבָחָא לֵיהּ לְבַּר נָשׁ כָּל כַּךְ, כַּד אִיהוּ סִיב וְלָא יָכִיל לְמֶהֱוִי בִּישׁ. אֶלָּא שְׁבָחָא דִּילֵיהּ, כַּד אִיהוּ בְּתוּקְפֵיהּ, וְאִיהוּ טַב. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, (משלי כ׳:י״א) גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר וְגוֹ'. כְּגַוְונָא דָּא כְּתִיב, (קהלת י״ב:א׳) וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי (הכי הוא) אוֹרְחָא דָּא מְתֻקָּנָא קָמָן, וְהַאי אוֹרְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.