פנחס · פרק קיא

וְאִתְּמַר בָּהּ, עוֹלָה לַיְיָ, קָרְבָּן לַיְיָ, אִשֶּׁה לַיְיָ, וְאִתְּמַר אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. וְהָא כְּתִיב דְּלֵית לְקָרְבָא קָרְבָּן אֶלָּא לַיְיָ, מַאי נִיהוּ, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. אֶלָּא אָרְחָא, דְּמַאן דְּקָרִיב דּוֹרוֹנָא, לְמִקְרַב לֵיהּ לְמַלְכָּא, וּלְבָתַר אִיהוּ פָּלִיג לֵיהּ, לְמַאן דְּבָעֵי. אוּף הָכִי יִשְׂרָאֵל, מַקְרִיבִין אוֹרַיְיתָא לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ לַחְמוֹ, וְאִיהוּ יִינוֹ, וְאִיהוּ בָּשָׂר דִּילֵיהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ, (בראשית ב׳:כ״ג) עֶצֶּם מֵעֲצָּמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. בְּשַׂר קֹדֶשׁ, דְּאוֹקְמוּהָ עָלָה מָארֵי מְתִיבְתָּאן, בְּבָשָׂר הַיוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם עֲסְקֵינָן.