פנחס · פרק כב

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב (קהלת ז׳:כ״ז) אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן. חֶשְׁבּוֹן דְּגִימַטְרִייאוֹת דְּקַיְימָן בְּסִיהֲרָא, בְּאָן דַּרְגָּא דִּילָהּ אִינּוּן. לָא אָתִיב לֵיהּ. אָמַר, שְׁמַעְנָא, וְלָא אִדְכַּרְנָא מִלָּה. קָם הַהוּא טוּלָא, וּבָטַשׁ בְּעֵינוֹי דרִבִּי אַבָּא, נָפַל עַל אַנְפּוֹי מִגּוֹ דְּחִילוּ. עַד דְּהֲוָה נָפַל עַל אַנְפּוֹי, נָפַל קְרָא בְּפוּמֵיהּ, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז׳:ה׳) עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים. וְאִלֵּין עַיְינִין דִּילָהּ, פַּרְפְּרָאוֹת לְגוֹ חָכְמָה עִלָּאָה, דְּאִתְמַשְּׁכָא מִלְּעֵילָּא, וּמִגּוֹ חֶשְׁבּוֹן וּתְקוּפִין וְעִבּוּרִין אִתְמַלְּיָין, וְאִתְעָבִידוּ בְּרֵיכוֹת, דְּנַפְקוּ מִיָּמִין, לְכָל סִטְרִין, (נ"א אינון עיינין) עַד דְּאִתְפָּקְדָן לְכָל חוּשְׁבָּן וְעִבּוּרִין דְּסִיהֲרָא בִּלְבַד (ס"א דלבר), וְכֹכָבִין וּמַזָּלֵי לְמֶעְבַּד חֶשְׁבּוֹן, וְדָא אִיהוּ עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, דָּא אִיהִי סִיהֲרָא דִּלְבַר.