פנחס · פרק קא

רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, וַדַּאי בְּנֵי שָׁנָה אִתְקְרִיאוּ עַל שֵׁם חַמָּה, (נ"א מלכות) אִימָּא קַדִּישָׁא, דְּאִתְּמַר בָּהּ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. (ס"א סיהרא דאקרי שנה דאית בה שנ"ה יומין, כחושבן) שָׁנָה אִית בָּהּ שס"ה יוֹמִין, כְּחוּשְׁבַּן שס"ה לֹא תַּעֲשֶׂה. וְאִיהוּ עַל דָּא לִשְׂמָאלָא. אִימָּא עִלָּאָה, סִיהֲרָא בִּימִינָא. אֲסוּרָה בְּרַתָּא לְאַבָּא דְּאִיהוּ לִימִינָא חֶסֶד. וְאִיהִי כְּלִילָא מרמ"ח פִּקוּדִין. אִשְׁתְּכַח ו' עִם אִימָּא לִשְׂמָאלָא. בְּרַתָּא עִם אַבָּא לִימִינָא דְּחֶסֶד. (ואיהי כלילא מרמ"ח פקודין. אשתכח ו' עם אימא, ברתא עם אבא לימינא) וְרָזָא דְּמִלָּה, (משלי ג׳:י״ט) בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ. חָכְמָה אַבָּא. אֶרֶץ בְּרַתָּא. כּוֹנֵן שָׁמַיִם דְּאִיהוּ בְּרָא, עִם אִימָּא דְּאִיהוּ תְּבוּנָה, וְהַאי אִיהוּ ידד"ו, הֲוָיוֹת בְּאֶמְצַע.