אחרי מות · פרק סט

דְּיוֹמָא חַד שָׁאִיל רִבִּי יֵיסָא אָמַר, בֵּיעָא דְּקוּשְׁטָא (ס"א דקוסטא), דְּנָפְקָא מֵעוֹפָא דְּשַׁרְיָא (ס"א דשדי) בְּנוּרָא, וְאִתְבָּקַע לְאַרְבַּע סִטְרִין. תְּרֵין סַלְּקִין מִנַּיְיהוּ, וְחַד מָאִיךְ, וְחַד רְבִיעַ בִּרְבִיעָא (ס"א נביעי נביעא) דְּיַמָּא רַבָּא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, עַבְדַת קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, קֹדֶשׁ חוֹל, דְּהָא כְּתִיב פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַד לָא יִתְבְּקַע בֵּיעָא, (שמות ס"א ע"ב, קע"ד ע"א) תִּסְתָּלַּק מֵעָלְמָא. וְכַךְ הֲוָה בְּאִדָּרָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.

תָּאנָא, בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָמַר בַּר נָשׁ לְחַבְרֵיהּ, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. בָּתַר דְּשָׁכִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲווֹ אַמְרֵי (קהלת ה׳:ה׳) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ.