ספר הזוהר · ספר הזוהר · אחרי מות

אחרי מות · פרק לד

108 מילים · כ-1 דק׳ קריאה

תָּאנָא, כְּאַיָּל תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים כ״ב:כ׳) אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, וַדַאי לְאִשְׁתַּקְּיָא מִשַּׁקְיוּ דְּמַבּוּעֵי דְּנַחֲלָא, עַל יְדֵי דְּצַדִיק. תַּעֲרוֹג: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ו) לַעֲרוּגֹת הַבּוֹשֶׂם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרוֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. לְאִשְׁתַּקְּיָיא מִנָךְ, בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

מַבּוּעֵי נַחֲלָא מַאן אִינּוּן. מַבּוּעָא חַד לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב, (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'. וּמִתַּמָּן נָגִיד וְנָפִיק, וּמַשְׁקֵי גִּנְתָּא, וְכָל אִינּוּן נַחֲלִין, נַגְדִּין וְנָפְקִין וּמִתְכַּנְּשִׁין בִּתְרֵי מַבּוּעִין, דְּאִקְרוּן נֶצַח וְהוֹד, וְאִלֵּין אִקְרוּן אֲפִיקֵי מַיִם, בְּהַהוּא דַּרְגָא דְּצַדִיק, דְּמִנֵיהּ נָגִיד וְנָפִיק וּמִשְׁתַּקְיָא גִּנְתָּא. בְּגִין כַּךְ אַיָּל וּצְבִי כַּחֲדָא מִשְׁתַּכְחֵי, (נ"א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צֶדֶק וְצַדִּיק.

עוד באחרי מות